יום שישי, הכנות לשבת. כל אחד עמל במלאכתו יעקב / ישראל עוסק במשהו ממש גברי – תפירת כתונת פסים.

12 בנים היו ליעקב ונשותיו – לאה ורחל. הגדול – ראובן הקטן – בנימין. בשל האהבה הגדולה לבנו הקטן הוא תופר עבורו כתונת מיוחדת: ‘וישראל אהב את יוסף מכל אחיו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כתונת פסים’ (בראשית ל”ז ג’)

אופס…. יוסף? לא בנימין? הרי בנימין הוא הקטן? ושניהם נולדו מרחל. עודנו עוסק במלאכתו ויוסף בא אליו ואל אחיו עם חלום חדש: ‘…והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי’ (שם ט’)

יעקב יודע ששאר האחים ‘חמים’ עליו בשל החלומות המרמזים שבעתיד ישתחוו לו. הוא נוקט שיטה של הסחת דעת. רש”י מבאר על-פי המדרש בבראשית-רבה כי בכל חלום יש דברים טפלים.

החלומות שלנו הם תעלומה בפני עצמה. אם בכלל אנו זוכרים אותם כשאנו קמים קשה לנו פי כמה לפענח אותם. תמיד מעורבבים בהם מציאות ודמיון.

למשל: אנו יכולים לחלום על דבר שארע לנו ביום אך גיבורי החלום יהיו בכלל חברי ילדות. בחלום זה של יוסף מופיע דבר שנראה אפשרי: אביו אמו ואחיו יבואו כולם להשתחוות לו.

אז מה לא מציאותי? נכון – הירח! לכאורה זוהי רחל. אך לפי המסופר בפרשה הקודמת – וישלח, היא מתה בלידת בנימין!

לפי המדרש יעקב חשב לנצל את זה כדי לרכך את כעס האחים. הוא יראה להם שחלומו של יוסף אינו הגיוני וממילא אין להם סיבה להתרגש ממנו:

‘הבא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה’? על-פי אותו מדרש יעקב עצמו דווקא כן האמין לאמיתות החלום ופירש אותו על בלהה שפחת רחל שלאחר מות גבירתה גידלה אותו כאם.

אלא שיעקב רק משלה את עצמו שהסחת הדעת הועילה ושנאת האחים ליוסף פחתה. לכן כנראה אינו חושש לשלוח אותו אל אחיו האמורים לרעות את צאנם בשכם.

אך המציאות שונה לגמרי.כשמגיע יוסף לשכם הוא אינו מוצא אותם. למזלו איש אחד רואה אותו טועה בשדה ולשאלתו: מה תבקש? עונה לו יוסף: ‘את אחי אנכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים’.

האיש עונה לו: ‘נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דותינה’ (שם ט”ו-ט”ז) יוסף אכן מוצא אותם בדותן והמשך הסיפור הנורא ידוע – השלכתו לבור והמכירה למצרים.

גם כאן המדרש מפעיל את אחד ה’טריקים’ הידועים שלו – למצוא בין המילים רמזים לעתיד לבוא. יוסף מבקש את אחיו – בשבילו הם אחים אהובים.

זה שהוא סיפר להם על חלומו שהם ישתחוו לו לא היה חלילה כדי להשפילם אלא כי האמין שהחלום הוא נבואה שעתידה להתגשם לטובה.

אך האחים ‘נסעו מזה’ – מהאחווה, בשבילם הוא והחלומות שלו הם סכנה גדולה. מדוע? יוסף לפי חששם הוא האח הנבחר שבגללו יעקב יסלק אותם מהמשפחה, בדיוק כמו מה שקרה לישמעאל ועשיו.

יש להם גם ראיה לכאורה: רק לו עשה יעקב כתונת פסים. הפחד מיוסף מוביל אותם לשנאה אליו. כל האחים כמעט שותפים לאותה דעה: זה או אנחנו או הוא! אם לא נסלק אותו – הוא יסלק אותנו.

למה כמעט? כי שניים אינם שותפים למכירה: ראובן שרוצה להציל את יוסף מידם ולהשיבו לאביו (ל”ז כ”ב) ובנימין – ששוב נעלם…. במשך כל הפרשה השם שלו לא מופיע!

נראה לכם שבזו תמה התעלומה? לא ממש… המשך בלי-נדר לקראת שבת הבאה.

שבת שלום!

תמונת השבת / וישב. צילום: עודד קורן נושא: חלומות. יוסף ‘ירש’ את עניין החלומות מאביו יעקב. סולם יעקב – זוכרים? ‘ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה’ (בראשית כ”ח י”ב) בתמונה: מסלול פיאצ’קי ב’גן העדן הסלוקי’ – סלובקיה

 

 

עודד קורן הוא סופר ילדים/נוער בהוצאת סטימצקי

בוגר ישיבת ההסדר במעלה אדומים

1 תְגוּבָה

  1. מאיר קורן

    בס”ד
    ב”ה זכיתי שאחי היקר והאהוב, ר’ עודד, נ”י, חננו הקב”ה באהבת תורה רבה, ידע תורני נרחב ב”ה וסגנון כתיבה מדהים!
    המאמר כתוב ב”טוב טעם ודעת” (בבחינת דברי דוד המלך, ע”ה בספרו – ספר “תהלים”: “טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתי”), תוך כדי שימוש בשילוב ביטויי ספרות יפהפיים בני ימינו – ככלי למשיכת קוראי וקוראות המאמר להנאה מרובה בע”ה מהמאמר המשולב גם במדרשי חז”ל על הנושא הנדון (וגם זה אחד המאפיינים המיוחדים שהקב”ה חנן בהם את אחי היקר והאהוב)!
    ישר כח אחי היקר והאהוב, ר’ עודד, נ”י!
    אני (ומן הסתם – גם ציבור הקוראחם והקוראות) כבר ממתין להמשך בע”ה בשבוע הבא!
    בברכה רבה!
    מאחיך-אוהבך, מאיר, קרית ארבע היא חברון, ת”ו

    הגב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.