• 48
    Shares

אפס בשירות לתושבים

 

הויה דלרוזה, מסע הייסורים והתלאות החל בשעה 08:30 בבוקר, המוקדנית החייכנית הבטיחה שתוך שעה יחזרו אלינו, בעשר כשאף אחד לא חזר, מוקדנית אחרת הבטיחה שהיא מייד מעבירה לטיפול, באחת עשרה וחצי ענה כבר מוקדן אדיב, חביב, שהבטיח שתוך שעה יטופל העניין, באחת בצהריים, ענה מוקדן אחר שהעביר למחלקה הוטרינרית את השיחה ואחרי המתנה ארוכה כאורך הגלות, ניתוקים חוזרים ונשנים, בשעה 14:30 הבטיחה מוקדנית שתוך 20 דקות יגיע נציג מהמחלקה הוטרינרית, בשעה 15:00 כשהפונה מותש, נטוש ובלי כוחות, ענה מוקדן כי הכלבן של הבוקר חולה ולכן כלבן הערב מתחיל את עבודתו מהשעה שש בערב. כך נשרף יום עבודה, כך מתישים אדם שבסך הכל ביקש שיגיע מי מהמחלקה הוטרינרית לחלץ חתולה ושלשה גורים שהומלטו במרפסת ביתו. לקרא ולא להאמין.

 

זו הייתה מלחמת התשה, התשה רבת זרועות, הלוחמים מאחורי האפרכסת לא הכירו זו את זה, יד ימין לא ידעה מה יד שמאל זוממת וכך נוצר מצב שעשר שעות אחרי הפנייה, טרם נענה הפונה. הכל החל כאשר קולות חרישיים של גורי חתולה בקעו מקופסת קרטון במרפסת הבית, כתמי דם מסביב הבהירו כי בקרטון האם המגוננת על שלשת גוריה אותם המליטה בערב הקודם, התקשרתי למוקד 106 של העירייה ולא שיערתי בחלומותיי הגרועים לאיזו צרה נכנסתי, מסע הייסורים, מלחמת ההתשה התחילה, עברתי את כל מוקדני העירייה, חלקם חסרי אונים, נטולי תשובות, מגלגלי אחריות, ומה בסך הכל ביקשתי כאזרח, שאיש מקצוע יעביר את קופסת הלידה על גוריה והאם למקום מבטחים. יום עבודה מבוזבז של המתנה בבית למי שאמורים לתת את השירות, שעה רדפה שעה, ומעבר למילים השקטות חסרות התוכן דבר לא נעשה, עשר שעות וטרם הגיע אפילו הכלבן השני המתחיל עבודתו בשש בערב. כבר בשעה 12:00, מחצית היום, הבנתי שטוב לא יצמח מכאן. התשובות הלאקוניות, חוסר הידע, חוסר האונים שזלגו באין מפריע גרמו לי לפנות לאנשי מקצוע שיגיעו לביתנו ובתשלום מלא יפעלו לפתרון בעיית קרטון הלידה. אלא שהם, גורלם שפר עליהם, הם לא נידונו להיתקע במסמרות וביתדות לביתם, כל אחד בעיסוקו, זה מתפנה בשמונה בערב, זה נמצא בספרד ושלישי לא עונה. משעה לשעה קצב הנשימות עולה, סף הסבלנות יורד, כמה פעמים אפשר לחזור על הבקשה בפני חמישה, שישה, שבעה מוקדנים. בארבע וחצי אחה”צ כבר עברתי לשלב ההומור המגן, ”יוסטון על הקו”, דיברתי עם המוקדנית ושאלתי אם אפשר ללחוץ על הכפתור האדום. שום דבר לא עזר, יום שלם בוזבז בהמתנה חסרת תוחלת בשל שירות גרוע, לקוי ושערורייתי לאזרח. ומי לא בא? הרמתי ידיים.

 

החתולים יכולים לצחוק כל הדרך להמלטה הבאה             צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.