לרגל חג האורים, חג החנוכה, מבחר הלכות מעשיות לקוראי ”האשתאג ניוז” מפי רב העיר עפולה, שמואל דוד:
הגמרא במסכת שבת מדגישה כי עיקר הדלקת נר חנוכה הוא משום פרסום הנס, לכן יש להדליקו בחוץ, ולכן יש להדליק משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק, ולכן אין לעשות פעולות שהרואה עלול לחשוב שהמדליק הדליק לצורכו, ועוד ועוד.
הגמרא גם אומרת כי בשעת הסכנה, כאשר קיים חשש מהגויים, מדליקו על שולחנו. אולם ברור כי זה רק בשעת סכנה וייתכן כי מחמת זה לאורך הרבה שנות גלות ובהרבה מקומות חששו לתגובה של הגויים, והדליקו בתוך הבית, ולא בחוץ ולא כלפי חוץ. ואז, עם לא הקפידו על שעת ההדלקה, כי רק בחוץ יש להדליק בזמן שהאנשים ברחוב, ובבית – אין צורך להקפיד על כך. כאשר שבנו לארץ, רוב העם אינו מכיר את ההלכה ממקורותיה, ועושה את שראה בבית הוריו, ועל כן הרבה מאוד המשיכו להדליק בפנים גם כאשר עלו ארצה. וגם המשיכו שלא להקפיד על ההדלקה משתשקע החמה ולדאבון הלב, המנהג הגלותי שהמשיך בארץ קיבל גם גושפנקא ברמות שונות מפוסקי ההלכה, אך עימהם הסליחה, ובארצנו הקדושה בזמן הזה שאין לנו פחד לקיים מצוות, יש לחזור ולהדליק על פי ההלכה כפי שפורטה לנו, שלא בשעת סכנה ועל כן אחזור על מספר הלכות בקצרה.
זמן כילוי רגל מן השוק היה בימי חז”ל חצי שעה, כי לפני המצאת החשמל עם החשיכה לא היה מה לחפש בחוץ וכולם נכנסו לביתם, והסוחרים האחרונים היו התר מודאים, הסוחרים בעצים, שהלכו לביתם חצי שעה אחר צאת הכוכבים. כיום זמן כילוי רגל מן השוק בערים בהם יש מרכולים הפתוחים לקהל עד השעה 22:00 הוא בשעה 22:30. ואין לדבר על חצי שעה הווה אומר יש להדליק נר או כמות של שמן שיידלק חמש וחצי שעות, כזמן שבין השעה חמש לבין עשר וחצי, ומי ששם פחות, מסופקני אם יצא חובת הדלקת נר חנוכה.
משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, זהו זמן ההדלקה, ולכתחילה יש להדליק בתחילת הזמן, בכל רגע נוסף יש עוד פרסום נס ולכן לכתחילה יש להיות בבית בזמן זה ולהדליק את הנר, ואין לאחר לבוא הביתה (כשאין סיבה דחופה מיוחדת) מאוחר כי כאשר הדליקו בבית, בני הבית רואים את הנר, בין אם ידלק זמן קצר, בין אם ידלק זמן ארוך, אולם כאשר מדליקים כלפי חוץ, כל רגע נוסף יראה אותו אדם נוסף ויגדל פרסום הזה.
שואלים: אם כן, יוצא כי בזמן הזה יש חומרא יותר מאשר גזרו חכמים בתקופתם. וצריכים להוציא הרבה יותר כסף על שמן שידלק כל יום חמש וחצי שעות מאשר בזמן חכמים היתכן? תשובה: ודאי שיתכן, וכי מה הבעיה בכך! פרסום הנס בתוך חצי שעה שהכול חוזרים לבתיהם, כיום הוא במשך כל אותן חמש וחצי שעות, שרוב העם חוזר לביתו.
או בפתח הבית משמאל, או בחלון הסמוך לרשות הרבים. אין להניח הנרות בתוך הבית שלא בחלון הפונה לרשות הרבים. לקרא לאור הנרות, להדליק מהם סיגריה – יש פוסקים שהתירו לאחר חצי שעה מההדלקה, והוראה זו טעות היא. אסור להשתמש לאור הנר לא רק בחצי השעה הראשונה מהדלקת הנר, אלא כל חמש וחצי השעות הראשונות.
יש מגדולי הפוסקים שהביאו ראיה מבדיקת הנר בערב פסח שם כתוב מפי ראשונים כי לימוד קבוע יידחה את בדיקת הנר לשעה מאוחרת יותר, והאם כן, הוא הדין בהדלקת נר חנוכה. הלימוד הזה בטעות יסודו. בדיקת חמץ מותרת כל הלילה לכתחילה, אלא שהזריזים מקדימים למצוות, ובודקים בתחילת הלילה, ולימוד תורה עדיף על זריזים מקדימים ברם לגבי הדלקת נר חנוכה, נפסק בשולחן ערוך שמדליקים עם סוף שיקעתה, לא מאחרים ולא מקדימים, אם כן, יש להדליק נר חנוכה אף קודם לתפילת ערבית. ולא שייך כאן תדיר ושאינו תדיר , כי תפילת ערבית זמנה כל הלילה, מה שאין כן הדלקת הנר בחנוכה. אולם לגבי תפילת ערבית אם חוששים שמא אם ילכו הביתה להדליק נרות, לא יחזרו לתפילת ערבית, ובמיוחד בחורף ובחושך שיש מניעות ועיכובים לצאת החוצה, צינה בדרך, חורף וגשם ברחובות, וימנעו מתפילה בציבור, ואולי עלולים חס וחלילה לשכוח להתפלל ערבית לגמרי, ולכן מקדימים תפילת ערבית. אולם שיעור תורה נדחה מפני קיום מצוות הדלקת נר חנוכה בזמנה.
לכן, אין לקיים שיעור לאחר תפילת ערבית בימי חנוכה, אלא רק לאחר זמן ההדלקה.
לכאורה לפי דברינו, לנשים יאסר לעשות מלאכה כעת בערים במשך חמש וחצי שעות. ולא היא. מנהג הנשים שלא לעשות מלאכה מקורו הוא בהדלקת הנר מבפנים ולא בחוץ. וכיון שנשים המשיכו במלאכתן, ותמיד היה נר דולק בבית, לא היה בנר כל פרסום נס. אולם כאשר הפסיקו ממלאכתן, היה פרסום נס בבית. כאשר מדליקים בחוץ, קיים פרסום הנס כלפי העוברים ושבים, ואין כל צורך להימנע ממלאכות בבית. עם זאת צר לי לראות כי כאשר הכול חוזרים למלאכתם מיד לאחר הדלקת נרות חנוכה, והנרות בחוץ או בחלון הפונה החוצה לרשות הרבים, ואין איש שם על לב שאלה ימי חנוכה. על כן עלינו להתמיד במנהג, ולקבוע שהכול אסורים לעשות מלאכה, וכל בני המשפחה ישבו יחד למשך זמן ויעסקו בסיפורי חנוכה, בהלכות חנוכה ובכל חידון ושעשועון וכדומה. שיזכיר לכולם כי אנו בחנוכה ונס גדול היה פה.
נר נוסף היה בו צורך רק כאשר הדליקו בפנים, ואז עלולים להשתמש לאור נרות חנוכה, ולכן הדליקו נר נוסף, שהצריך לחפש דבר מה בחדר, מחפש לאורו ולא לאור נרות המצווה. אולם כיום כאשר מדליקים בחוץ, או בחלון הפונה לרשות הרבים, אין צורך להדליק נר נוסף, כי אין חשש שישתמשו לאור הנרות שעומדים בצד. ועוד, שהגמרא אומרת כי ”אי איכא מדורה אין צריך”, וכיון שכיום אין משתמשים לאור נרות אלא לאור חשמל, אין כל צורך וכל טעם בהדלקת נר נוסף. בגמרא איתא כי בית שעמד בקרן זוית ויש לו פתח גם לרחוב אחד וגם לרחוב השני צריך להדליק בשני הפתחים, כי מי שעובר בצד זה, לא בהכרח עובר גם בצד השני, ואם בני הבית הדליקו בצד השני, העובר אינו רואה את הנרות. ולכן משום החשד צריך להדליק בשני הפתחים. כאשר הדליקו בפנים, לא היה צורך להדליק מפני החשד. וכיום שמדליקים בחוץ או כלפי חוץ חזר הדין, ואם בית בקרן זוית של שני רחובות ויש לו שני פתחים כל אחד לרחוב אחר, או חלונות בחדרים שונים כל אחד פונה לצד אחר, צריך להדליק גם בפתח או בחלון הפונה לצד אחד, וגם בפתח או חלון הפונה לצד האחר.
מר”ן השולחן ערוך אינו מזכיר כי עיקר הנר הוא נר איש וביתו, ונראה כי סבר שאחר שהכול נהגו להיות מהדרין מן המהדרין, אין כל משמעות לכך שהתקנה הייתה איש וביתו, מכאן, שרק גדול רשאי להדליק את נרות החובה ו”ההידור”. ומכאן שעני המתפרנס מן הצדקה בחנוכה, אין פוחתים לו מכל נרות החובה, ומנרות בגודל שיאירו לכל הפחות חמש שעות לא פחות

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.