• 48
    Shares


האם, תושבת הצפון, טוענת בכתב התביעה שהגישה לבית המשפט כי, “התנהגותה של הבת, כבת 30, שהתגרשה לפני מספר שנים וחזרה כך הבטיחה לחיות בביתה לתקופה קצרה, והמסרבת בתוקף כיום לעזוב את ביתה, עולה עד כדי הסגת גבול במקרקעין וכי היא רומסת הלכה למעשה ברגל גסה את זכויותיה הקנייניות ומפקירה אותה למצוקה כלכלית ולחסדי זרים ויתרה מכך ואין ביכולתה להשכיר את הדירה לצורך מימון שהייתה בבית דיור מוגן”. טרם הוגש כתב הגנה

האם, טוענת עוד בכתב התביעה שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה כי, “כל חסכונותיה אזלו וכי בתה אף החלה לאחרונה לערוך שיפוצים בדירה ללא הסכמתה”.

בנוסף, טוענת האם, בכתב התביעה

כי, “לאחר שהתייעצה עם ילדיה הנוספים, היא החליטה לעבור להתגורר בבית דיור מוגן ואלה הביעו את תמיכתם ואף הסכימו להשלים את המימון הדרוש לכך מעבר לשכר הדירה שהיא אמורה לקבל עבור ביתה. אך אז נתקלה, כאמור, להפתעתה, בסירובה של הבת להתפנות”.

כי, “לאחר שהתייעצה עם ילדיה הנוספים, היא החליטה לעבור להתגורר בבית דיור מוגן ואלה הביעו את תמיכתם ואף הסכימו להשלים את המימון הדרוש לכך מעבר לשכר הדירה שהיא אמורה לקבל עבור ביתה. אך אז נתקלה, כאמור, להפתעתה, בסירובה של הבת להתפנות”.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.