• 48
    Shares

האם נחשפה ‘קרונה של ציפורי’: בריכה עתיקה וצלמית ברונזה של פר מהתקופה הרומית התגלו בחפירות בגן לאומי ציפורי
‘קרונה (מעיין) של ציפורי’ מוזכר במסכת מגילה בתלמוד הבבלי על רבי ( רבי יהודה הנשיא) –”רחץ בקרונה של ציפורי בשבעה עשר בתמוז”.
את פרויקט החפירות הובילו ברשות הטבע והגנים בסיוע קרן רקפת של משרד האוצר, בחסות רשות העתיקות ובשיתוף הקהל הרחב

רשות הטבע והגנים חשפה היום (יום שלישי) במסגרת מפגש העיתונאים השנתי שלה, כי נחשפו בגן הלאומי בציפורי בריכת מים עתיקה וענקית במידות של 14.5X21 מטרים ובעומק של 3.5 מטר המתוארכת למאה ה-3 לספירה וכן צלמית ברונזה מרשימה של פר מהתקופה הרומית. ברשות הטבע והגנים מציינים כי תוצאות החפירה מאפשרות להציע כי הבריכה היא ‘קרונה של ציפורי’ כפי שכתוב במסכת מגילה בתלמוד הבבלי על רבי ( רבי יהודה הנשיא) –”רחץ בקרונה של ציפורי בשבעה עשר בתמוז”. הערכת החופרים מתבססת בין היתר על המדרגות המונומנטליות ברוחב של למעלה מ-2 מטרים המאפשרות ירידה אליה ועל התיארוך האפשרי של הבריכה למאה ה-3 לספירה –אשר בתחילתה (222-200 לספירה כנראה) שהה רבי יהודה בציפורי.
את פרויקט החפירות הובילו ברשות הטבע והגנים בסיוע קרן רקפת של משרד האוצר, בחסות רשות העתיקות, פועלים מחברת פוקוס ושיתוף הקהל הרחב. צוות החופרים והחוקרים כלל את ד”ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים , ד”ר יוסי בורדוביץ’ וד”ר דרור בן יוסף גם הם מרשות הטבע והגנים ואחיה כהן-תבור.
לדברי ד”ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים, “הבריכה הנמצאת ליד המבואה של הגן הלאומי היא תגלית מרתקת, שלהערכתנו גם תהפוך למוקד עניין מלהיב נוסף בגן הלאומי ציפורי. מדובר בבריכת אגירה, ואולי גם רחצה, שקיבלה את מימיה מאמת מים שהגיעה ממעיינות בהרי נצרת. בחפירה נחשפה כל קרקעית הבריכה שהייתה מכוסה באדמת סחף בעובי של 3-1 מטר. כן נחפר חלק גדול מהדפנות החיצוניים של הבריכה.
בהמשך נמצאה בריכה נוספת ממערב, קטנה יותר, רדודה יותר וקדומה יותר המתוארכת למאות 2-1 לספירה”. צוק מוסיף כי “בטרם היו בידינו נתונים רבים שאלנו האם בריכה זו יכולה להיות ‘קרונה של ציפורי’ ולפי התוצאות והממצאים של החפירה הדבר בהחלט אפשרי”.

בתוך כך במהלך החפירה השתמשו החופרים במגלה מתכות ונמצאו מטבעות רבים. בגובה של כחצי מטר מעל קרקעית הבריכה נמצאו מטבעות מהתקופה המוסלמית המאוחרת (מאות 15-14 לספירה) ואילו על קרקעית הבריכה נמצאו מטבעות וכלי חרס מהתקופה הרומית המאוחרת ומהתקופה הביזנטית (מאות 5-3 לספירה).

תגלית מרתקת ומרגשת במיוחד היתה צלמית קטנה (4X4 ס”מ) ויפהפייה מברונזה של פר שנמצאה בעזרת מגלה מתכות בתוך היציקה של הבריכה.

על גילוי הצלמית מספר אחיה כהן-תבור, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל שהיה שותף לניהול החפירה, “את מגלה המתכות הפעלתי יחד עם הפועל המסור אבו-חמד. באחד הימים אבו חמד מצא מסמר ומטבע מעל הרצפה, אך מגלה המתכות המשיך לצפצף גם לאחר מכן. הוא ניקה את רצפת הבריכה היצוקה מבטון עתיק בכדי לזהות מהיכן מגיע הצפצוף, אך הצפצוף התמיד גם כאשר הרצפה הייתה נקייה – כלומר חפץ המתכת נמצא בתוך הבטון עצמו. בעקבות זאת סימנו נקודת שבירה ברצפה ואחרי שנוצר חור בגודל של כחמישה ס”מ עצרנו כדי לבדוק את השברים במגלה המתכות. אחד השברים לא רק ציפצץ אלא גם חשף צורה מיוחדת אותה זיהינו בהתלהבות והתרגשות כפסלון של פר מברונזה.

על מנת לשלוף את הפר מתוך יציקת הבטון נעשתה עבודה זהירה אך רגליו האחוריות כבר היו שבורות. לשם כך גויסה המשמרת ארנה כהן שביצעה עבודה מקצועית לניקוי הפר ולהדבקת הרגליים האחוריות. למרות גודלה הקטן של הצלמית אמנות הפר מרשימה מאוד באיכותה, בפרופורציות ובריאליזם שלה.

ד”ר עדי ארליך מהחוגים לארכיאולוגיה ותולדות האמנות באוניברסיטת חיפה, מומחית לחקר צלמיות, מציעה לתארך את צלמית הפר על פי סגנונה, לתקופה הרומית (מאות 3-1 לספירה). צלמיות ברונזה של בעלי חיים בכלל ושל פרים בפרט נפוצות בעולם הרומי. הפרווה המעוצבת בצורת פוני גלי אופיינית לצלמיות ברונזה רומיות של פרים.
לדבריה צלמיות פר לרוב מזוהות עם הפר המקודש בדת המצרית – אפיס Apis bull. יתכן כי הפר של ציפורי אינו מייצג את אפיס אלא פר של חיי היומיום בחקלאות באזור, המשמש גם כסמל של פריון או סמל אלילי אחר.
לדעתה של ד”ר ארליך הפר הוא גם סמל של אלים כנעניים וסוריים (בעל הכנעני, הדד הסורי) הקשורים לגשם ופריון – או גם יכול להיות ייצוג סימבולי ותחליף לקורבן, שכן פרים שימשו כקורבנות בדתות השונות. בהקשר זה מעניין לציין שדמות פר מופיעה ברצפת הפסיפס של בית הכנסת העתיק של ציפורי, כקורבן שהובא בטקס הקדשת אהרון למשכן. כמו כן, פר מופיע גם בפסיפס חג הנילוס שבציפורי כחיה הניצודה בסצנת ציד. שני הפסיפסים הללו מאוחרים לצלמית בכמאתיים שנה או יותר.
הצלמית הושקעה בתוך היציקה עבה של רצפת הבריכה, בערך מרכזה, ולפיכך יכלה לשמש כמטמון יסוד וכחפץ מאגי לברכה ומזל. מאחר שפר קשור כאמור לאלים המורידים גשם, יתכן והמטרה הייתה להבטיח שהבריכה תתמלא בגשמי ברכה.
בציפורי נמצאו בחפירות העבר מספר צלמיות ברונזה קטנות, וביניהן סוס, פאן ופרומתיאוס.

הצלמית .צילום:רשות הטבע והגנים

ד”ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים אומר כי “החפירה של הבריכה העתיקה בציפורי הושלמה באופן מוצלח ביותר וחשפה בשלמותה בריכה מרשימה. מציאת הפר היא תוספת חשובה להכרת האמנות הזעירה של התקופה הרומית בארץ ישראל ולאמונות ודעות הקשורות לממצא זה”
ברשות הטבע והגנים מציינים כי יפעלו לפיתוח תיירותי של אזור הבריכה למען המבקרים הרבים הפוקדים את גן לאומי ציפורי. בתוך כך ייתכן ותיבדק אפשרות להכנסת מים לבריכה בעונות החמות לרווחת המבקרים. את האפשרות הזאת הראה הטבע בימים האחרונים עם גשמי הברכה, כאשר נכנסו מים לתוך הבריכה ובזכות הטיח האיכותי שלה המים עומדים בה לגובה של 30 ס”מ, במשך מספר ימים ואינם מחלחלים.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.