• 48
    Shares

 

חרדים מהאינטרנט

באחרונה הופצו בנצרת עילית ובעפולה עלוני ”לכתחילה” נגד הכנסת האינטרנט לבית וכן לקראת הוצאת ספר טלפונים של אנשים ומשפחות אשר אינם מכניסים אינטרנט לביתם. ניתן להירשם לספר זה במספר ערים בארץ ובהם בעפולה אצל הרב אלחנן גולדשמיד ובנצרת עילית בשכונת הר יונה אצל הרב אליהו לנדי. ”ככה מתחיל להיראות שינוי” אומרים בכירים בערים אלה.

תחת הכותרות: ”עוצרים את המגיפה”, ”מצילים מרדת שאול תחתית” והצגת האינטרנט, דוא”ל, מחשבים, סרטים, מצגות ואפילו קווי תוכן ותיאום קשר, כולם בגדר ”הכר את האויב”. מתנהל לאחרונה קמפיין אגרסיבי נגד הכנסת האינטרנט לבתים, אלא שקמפיין זה אשר מתחיל בבני ברק ובשכונותיה החרדיות של ירושלים מגיע גם לעמק ולגליל. לכתבנו נודע כי אלפי חוברות ”לכתחילה” שיצאו על ידי ‘איגוד שומרי משמרת הלוי’ הופצו בכל בתי הכנסת בערים עפולה ונצרת עילית וב 16 עמודים מלווים באיורים ישנם מאמרים נגד הכנסת האינטרנט וההשלכות של מי ועל מי שאין בביתם אינטרנט, דבר אשר ימנע את ”המגפה אשר פשטה בבתי ישראל ורבים חללים הפילה”, ככתוב במאמר.

”נדהמתי לגלות בחוברת זו שיש נציגים לעפולה ולנצרת עילית בשכונת הר יונה לרעיונות אלה”, אומר בכיר באחת העיריות ומוסיף: ”זה מראה על המגמה ועל ההתחדשות והמאבקים שיכולים לפרוץ בעתיד, בערים אלה. הערים החרדיות בהן ניתן לחתום נגד האינטרנט, בראשן בני ברק, נתיבות, אופקים, אלעד, בית שמש, ביתר עילית, חזון יחזקאל, מודיעין עלית, ירושלים, עמנואל, צפת, רכסים, תפוח”. כתבנו מציין כי בעידן הטכנולוגי יותר ויותר חרדים ”פורצים גדר” מבחינתם ומחזיקים בטלפון עם אינטרנט ”לצורכי פרנסה”, תופעה שכיחה אשר נדמה כי קומץ קטן, קנאי, מבקש לעקור ולשמור על ”המחנה הקדוש”, אשר כבר מזמן מסתובב עם שני מכשירים סלולאריים – אחד ‘כשר’ ואחד עמוק בכיס שיש בו את פלאי הטכנולוגיה. במאמר הפותח נכתב: ”כשמדברים על הסכנה האורבת מקיומם של המכשירים הטכנולוגיים ייאמר ברורות, כי אין המדובר על מפגעים נקודתיים כגון שמירת עיניים או דברי ליצנות גרידא (החמורים בפני עצמם), כי אם על סכנה קיומית כוללת על כל יסודות הדת. המלחמה שגדולי ישראל קידשו נגד מכשירים אלו הינה מלחמה פשוטה ובסיסית על קיום אמונתנו הטהורה, מלחמה על שלשת העברות החמורות כפשוטו ממש, מלחמה על שמירת האידישקייט בקדושתה לנו ולדורות הבאים. הפיתויים שמכשירים אלו מציעים נראים בתחילתם כפעוטים וחסרי משמעות. וכי מה כבר עלול לקרות אם נאזין למשהו שונה או נצפה במשהו משעשע? האומנם מחויבים אנו כל כך להישאר בחומה הסגורה והמסוגרת אליה הורגלנו? והרי: ”נחמד העץ למראה וטוב למאכל, ומדוע זה לא נטעם קמעא והיינו יודעי טוב ורע”? אולם הניסיון המר הוכיח שמה שנראה בתחילתו כנחמד ומשעשע, מוביל את האדם מהר מאוד לבירא עמיקתא ששם הניסיון החמור הוא בכלל אם להישאר יהודי מאמין רח”ל. מעבר לסכנה הרוחנית, יש במכשירים אלו את הכוח להפוך את האדם כאחד שאינו מן הישוב. המציאות עדה יותר מכל, על רבים שנפלו ואיבדו כל צלם אנושי. ההתמכרות הבלתי נשלטת שנגרמת עם החיבור לעולם התוכן המוצע במכשירים אלו, מציפה את האדם בשטויות והבלים, מנתקת אותו מילדיו ומבני משפחתו הקרובים ופוגעת ביציבותו ויכולתו להתפרנס כאדם נורמאלי. החיבור למכשירים טכנולוגיים מהווה אפוא סכנה רוחנית וגשמית כאחד ומורידה את האדם מן הדת ומן הדעת גם יחד. הסכנה אודותיה אנו מדברים, הולכת ומשתכללת מיום ליום בקצב בלתי יאמן. המכשירים שבעבר היו מורכבים ודרשו ידע מסוים להפעלתם, הופכים  לקטנים יותר ופשוטים יותר ואינם דורשים כל ידע מוקדם, אם בעבר הטכנולוגיה הייתה כבדה, מסורבלת וקשה להשגה, כיום היא קלה, זמינה וזולה למדי. עם כל הצער והזעזוע אין מנוס מלומר כי זהו פרצופה האימתני של הסטרא-אחרא, בימינו יכול אדם להיכנס לבית המדרש, להסתובב בין יראי ה’ ובכיסו מכשיר בגודל קופסת גפרורים הנושא חומר נפץ רוחני מסוכן מאין כמוהו, ואנו אנא אנו באים. כשהסט”א פושטת טלפיה ואומרת כשרה אני, בשנים עברו כשנפרצה פרצה בחומות הקדושה, היה מן הצורך להיטלטל רחוק אל מקום הפרצה כדי לחסום בעדה מלהגיע את תוככי השכונות החרדיות. המבוגרים שבינינו, ילידי ירושלים, עודם זוכרים את הפגנות המחאה שהיו מתקיימות בשכונות מרוחקות נגד אתרי בילוי שפרצו את חומות הקדושה בירושלים. בדורנו לעומת זאת, המצב שונה, בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, כוחות הרע ואמצעי הפיתוי המרובים אורבים מעבר לפתח הבית ממש, מוכנים ומזומנים להיכנס אליו בכל רגע. הרחובות החרדיים מלאים בחנויות לממכר אביזרים טכנולוגיים, ללא כל פיקוח ותעודת כשרות נאמנה. חברות התקשורת מתוחכמות ויודעות להעסיק ”יועצים למגזר החרדי”, וסוכנים בלבוש חרדי מושלם מציעים את מרכולתם בעטיפת כשרות מזויפת. הם יודעים לדקלם את המילים הערבות לאוזן היהודית: כשר, מפוקח, מסונן, מהדרין, מורשת, מסלול אברכים ועוד כהנה וכהנה והכל במחירים מוזלים ובתשלומים נוחים ומותאמים לצרכן החרדי. תוכלו ליהנות משיעורי תורה ממוחשבים, הקלטות מגדולי ישראל, ניגונים חסידיים, מאגרים תורניים, הכל אצלכם בסלון. רק תפתחו את הדלת ותנו לנו דריסת רגל. כשרק נעבור את סף דלת ביתכם, כבר לא נזדקק לשרותכם, למרבה הצער, ברחוב הכללי מוצעים שירותי סינון שכל כולם אחיזת עיניים, סינון שנקביו ”כמוציא רימון”. אין כל ספק כי אילו היו מציעים לפנינו דברי מאכל בהכשרים מסוג זה, היינו מסרבים לקרבם אל פינו.

עוד כתוב בחוברות: פנים נוספות לחדירת הסכנות הטכנולוגיות למחננו היא דרך פרנסת הבית, הכרוכה במקרים רבים בשימוש באמצעים אלו. חלק גדול מעבודות הפרנסה בימינו קשור בהחלט לעבודה במחשב ולשימוש בדוא”ל וכו’, משכך, אכן קשה להיאבק בנגע המחשב באותה חומרה בה התקיים המאבק לפני כחמישים שנה נגד מכשיר הצפייה הטמא שיצא באותם שנים. שם אכן היה מדובר במוצר שכל מהותו היא אספקת חדשות ואמצעים לבילוי הזמן. לא כן המחשב בן ימינו שאכן משמש לעבודות רבות, בהן אכן קשה בלעדיו. אלא שגם במקרים כאלה, כאשר השימוש הראשוני במחשב אכן נעשה לצורך הפרנסה, הסכנה טמונה בהמשך הדרך עם ההיחשפות לתכנים אחרים שאין כל קשר בינם ובין הפרנסה. לאור כל המבואר ברור לגמרי כי הסכנה גדולה יותר מאי פעם, ומשכך כאמור לעיל, חומות ההגנה ושלטי הזהירות צריכים להיות מוצבים במרחק בטוח יותר. הדרך היחידה והבטוחה להתמודד עם מצב דורנו העגום היא הציווי האלוקי: ”בוא אתה וכל ביתך אל התיבה”, להתכנס בבית ולהגן עליו בכל הכוח לבל יחדרו בעד כתליו רוחות פרצים, מזיקים רוחניים המכלים כל חלקה טובה. השמירה ההדוקה והערנית על ביתנו”.

 

 

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.