רגע מרגש נרשם השבוע סמוך לרפת של קיבוץ תל-יוסף, וזאת בעקבות הנחת אבן פינה למתקן ייחודי, המבוסס על טכנולוגיה אירופאית מתקדמת, אשר יטפל בכ- 60,000 קוב בשנה של פסולת חקלאית. מאותה פסולת ייצר המתקן כאלף קוט”ש (שווה ערך לממוצע צריכת חשמל של כ-330 בתי אב). המתקן צפוי לעבוד באופן מלא בקיץ הקרוב, ועלות הקמתו מוערכת בכ-15 מיליון שקל, כאשר לצורך הקמתו נוצרה שותפת בין קיבוץ תל יוסף לחברת חברת שטאנג אקו (קבוצת TGW ).

הקמת המתקן זוכה לרוח גבית ממוסדות המדינה, כאשר פעילותו מעניקה מענה מיטבי ל-2 נושאים אותם מבקשת מוא”ז הגלבוע לקדם- ראשית, המתקן יקלוט בכל יום כ-150 טון של פסולת חקלאית הנוצרת בתהליכי ייצור וגידול המזון. בכך הוא יפתור בעיות רבות לחקלאים בדגש על היבטים סביבתיים וכלכליים שיוצרת הפסולת, ולא פחות חשוב מכך- בעיות סניטציה מהם סבלו הישובים. שנית, זהו ביטוי מרגש נוסף לחזון שנוצר בגלבוע לפיתוח המשאבים החקלאיים והסביבתיים, והשתתפות הגלבוע ביעדי הממשלה לייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת.

עובד נור, ראש המועצהאמר:
“יש כאן שימוש מושכל ואופטימלי בפסולת חקלאית, ההופכת לאנרגיה במתקן אטום, ללא יצירת ריחות או רעשים! המתקן מוקם בעידוד וכחלק מדרך הפעולה של הממשלה, להקטנת הפסולת המוטמנת בישראל, והוא משקף כהלכה את עקרונות המדיניות לבחינת מיזמי האנרגיה, אותם יצרנו ביחד! השיתוף אצלנו בגלבוע הוא דרך חיים, וכך יצרנו תהליך ייחודי בשיתוף התושבים, ולמען שגשוג הישובים, החקלאות והסביבה”.


“יש כאן שימוש מושכל ואופטימלי בפסולת חקלאית, ההופכת לאנרגיה במתקן אטום, ללא יצירת ריחות או רעשים! המתקן מוקם בעידוד וכחלק מדרך הפעולה של הממשלה, להקטנת הפסולת המוטמנת בישראל, והוא משקף כהלכה את עקרונות המדיניות לבחינת מיזמי האנרגיה, אותם יצרנו ביחד! השיתוף אצלנו בגלבוע הוא דרך חיים, וכך יצרנו תהליך ייחודי בשיתוף התושבים, ולמען שגשוג הישובים, החקלאות והסביבה”.

פסולת חקלאית הנשארת בשטחי הגידול, עלולה לגרום למפגעי ריח, זיהומי קרקע וזיהומי אוויר. מאידך, אותה פסולת אורגנית מתפרקת בתהליך ריקבון טבעי ומשחררת לאטמוספירה גזי חממה כגון מתאן, ו-Co2. המתקן המוקם בתל יוסף, הינו אחד מרשת מתקנים שבכוונת החברה להקים, והוא יאפשר איסוף של פסולת חקלאית מתא שטח יחסית קטן ע”י החקלאי בעצמו וללא צורך בשינוע למרחקים ארוכים. מוסיף מוטי נחום, מנכ”ל שטאנג אקו: “הפסולת החקלאית נאספת לתוך מכלים סגורים, ובתוכם יתבצע פירוק החומר האורגני ע”י חיידקים. הגזים שייווצרו בתהליך הפירוק יאספו ויושבו לייצור אנרגיה ושימושים נוספים בתעשיית ייצור המזון. לבסוף, החומר המעוכל חוזר לשדות ומשמש כדשן למטעים לגידולי שדה. כך למעשה נסגר מעגל ומתבצעת השבה מוחלטת בתהליך ייצור המזון החקלאי”.

המתקן המוקם בתל-יוסף יבטא יתרון לגודל כאשר הוא משתרע על שטח של 4 דונם בלבד, אך יקלוט פסולת חקלאית של כל הישובים הסמוכים. אם זאת, הוא נבנה כך שניתן יהיה להכפיל את גודלו וכמות הפסולות. מדובר בטכנולוגיה בטוחה ומוכחת המיושמת בעולם כולו בעשרות אלפי מתקנים, ובאירופה בלבד למעלה מ-17,000. כאמור, הטכנולוגיה אינה מייצרת מפגעים סביבתיים, והיא בטוחה לשימוש בקרבת בתי מגורים

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.