חוקרי השב”כ עושים עבודתם באמונה, ראויים לכל שבח והערכה בהצלת המדינה ואזרחיה, יהודים וערבים. לחוקרי השב”כ יש מרחב פעולה כמעט לא מוגבל, פעילותם נעשית מאחורי הפרגוד, במחשכים. הסיפור המחריד, מצמרר ומזעזע שנחשף בתוכנית ‘עובדה’, על בית כלא שנבנה במיוחד כנגד עצור יהודי, קטין, השמתו עם בוגרים, ‘אסירים’ שהיו מדובבים, אוים, הורעב, חרד לגורלו נפשית ופיזית.
הסיפור הזה אמור היה לזעזע את אמות הסיפים, להקים ועדת חקירה ממלכתית, להוביל למחאה והשמעת קול של אבירי זכויות האדם, שוחרי הדמוקרטיה, שופטים עליונים בדימוס, גנרלים ומצביאים בעבר, אנשי צבא ומשטרה, פוליטיקאים, אזרחים. והנה קול ענות חלושה, צ’ לא מעניין כמעט איש, כמו בהתנתקות כשזכויות קטינים נרמסו ברגל גסה, כששופטים עצרו נערות בנות 14 בניגוד לכל היגיון, חוק, והיום מכים על חטא. חשוב, חובה, ראוי לטפל בכל המרץ והחשיבות במי שפוגעים בערבים כמו במי שפוגעים ביהודים, אך חובה לשמור על הקו הדק המפריד בין התעללות, התאכזרות, לבין הצורך המבצעי.
חייבים להציב לאנשי השב”כ גבולות, לסמן להם קווים אדומים, לא להכשיר את העוולות הללו. לחקור בעוז, לשמור על כבוד הנחקרים, בעוצמה.

נערי הגבעות, לחקור בעוז, לשמור על כבודם בעוצמה.למצולם אין קשר לחקירה צילום: ויקיפדיה

ההפגנות היום נגד הסירוב לאפשר לעצורים הקטינים מפגש עם עורכי דין

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.