• 48
    Shares

פצעי המלחמה הנוראה ההיא שהכניסה מדינה שלמה לטראומה מתמשכת, שהחליפה ממשלה, שנמצאת בבתי החיים ובבתי המתים, נוכחת נפקדת מתמיד. ייסורים, כאב ותחילת מלחמת יום הכיפורים, על אף הניצחון במבחן התוצאה, גבתה אלפי חיילי צה”ל, פערה סדק, תהום עמוקה באמון הציבור במנהיגיו וניתצה את מיתוס הגבורה של מלחמת ששת הימים. 46 שנים אחרי, עדיין ניצבת במלא עצמתה בבימה המרכזית של השיח הביטחוני-ישראלי. האלוף במיל’ יצחק בריק מתריע בכל האמצעים, כמעט ללא סננים, כי בניגוד לכל הצהרות ראשי המדינה ומערכת הביטחון, המלך עירום, וצה”ל, הצבא, המעצמה החזקה במזרח התיכון, אינו ערוך למלחמה. האלוף בריק נאלץ לכבס את הכביסה הצבאית בפרהסיה, מסרב להותיר אותה במחשכים, בחדרים הסגורים, בעוד ועדת בדיקה שתוקם. האלוף בריק רוצה שכולם ידעו, צה”ל זקוק לניעור עצמתי, הוא אוהב את צה”ל, את המדינה, הוא לא רוצה עוד יום כיפור, אחד כבר הספיק לו, לנו, לכולנו. האלוף בריק עומד בשער, בראש המגדל, קורא בקול גדול, נביא זעם וחורבן, מתריע: ”מלחמת יום הכיפורים תהיה טיול לעומת המלחמה הבאה” .  הניסיונות לעשות לו דה לגיטימציה נכשלו. כשהאלוף בריק חוזר על דבריו, שעות השינה שלי מתקצרות.

מלחמת יום הכיפורים. זיכרון קשה שניצב במציאות הישראלית. צילום: ויקיפדיה

האלוף במיל’ יצחק בריק, כמו נביאי הזעם, מתריע בשער ואין שומע. צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.