• 48
    Shares

ראש הישיבה התיכונית בצפון (השם המלא שמור במערכת), שיגר להורי תלמידי הישיבה מכתב אישי ובו שיתף אותם בתחושותיו הקשות ביחס למשטרה, לשב”כ ולילדי הישיבה. לכתבנו נודע כי המשטרה הפושטת מעת לעת על הישיבה בצפון, פשטה לפני שלשה שבועות וגרמה לזעזוע עמוק בקרב התלמידים, הרבנים ועובדי המוסד החינוכי. במכתבו להורים אשר הגיע לידי כתבנו , כתב הרב:
”להורי הישיבה היקרים. אני כותב כי אינני יכול לשתוק ואני חושב שגם כל אחד מכם מחויב לא לשתוק. בימים אלו אנו חשופים, לצערנו, לפעולות ברוטאליות של ”המחלקה היהודית” בשב”כ, פעולות המתייחסות לילדים ולמשפחות מהציבור הדתי לאומי כאחרוני המחבלים הקמים להורגנו, למרות התנגדותנו כציבור וכיחידים לכל אלימות (והדברים ידועים ומפורסמים), אין ביכולתנו להמשיך לשתוק למול מעשי עוול הפוגעים באחינו, בחיי נערים צעירים. פגיעות אלו גורמות נזק נפשי לכל החיים ויוצרות שבר נוראי ביחס למוסדותינו במדינה.
בצער רב, אני מרגיש כי ”הבלגת” הישיבה באופן יחסי על הפשיטה המחרידה שחווינו לפני שלשה שבועות, אפשרה את הנעשה בימים אלו לנערים אחרים. (בבחינת הכלבים נובחים והשיירה עוברת).
בעידודו של מר מאיר הי”ו, יועצו של הרב דרוקמן שליט”א, אני מביא בפניכם עדויות של תלמידים מאותה ”פשיטה” ומבקש כי כל הורה שהדברים נוגעים לבנו או בעל השפעה, יפיץ את הדברים כך שיופצו כלפי מעלה ע”י הרשתות החברתיות, עד שיגיעו לשר החינוך ומשרד ראש הממשלה.
כמו כן, ע”פ החוק וההיגיון, אין לחשוף את שם המוסד.
מלבד זאת, אנו נמשיך להתפלל ביחד עם כלל הציבור ומנהיגיו ולכוון ביתר שאת בברכת ”השיבה שופטינו כבראשונה” ולעקירת שנאת חינם מתוכם.
הכותב בכאב גדול, הרב …..”.

אל המכתב להורים צורף גם מכתב בכתב ידו של נער הלומד בישיבה, בו ביטא את תחושותיו הקשות: ”אני מביא את הדברים ככתבם. תיעוד המעצר במוסד חינוכי באזור הצפון. התעוררתי בשעה 06:30 מצעקות השוטרים במסדרון, אחרי כמה רגעים הם נכנסו לחדר שלי והעירו אותי בצעקות וחוסר עדינות. אחר כך הם ערכו חיפוש בחדר, ”הפכו” מיטות, זרקו את המצעים על הרצפה, פתחו ארונות ובלגנו אותם. אחרי שהם ”הפכו” את החדר הם עשו עלי ”חיפוש בהפשטה” ולא נתנו לי ללכת לשירותים אפילו שביקשתי מהם, הם הוציאו אותנו מהחדרים ולקחו אותנו קצת בדחיפות לאזור חדר המורים, שם היינו כמה דקות ואז לקחו אותנו לכניסה לקומה, שם קיבלתי את התפילין שלי מאחד החברים, והשוטרים עשו ”חיפוש” על התפילין בלי לכבד אותם בכלל. חיכינו עוד כמה דקות שם ואז לקחו אותנו לניידות שחיכו בחוץ בחניה, שמו אותי באחת הניידות ולאחר כמה דקות החליפו אותי עם חבר אחר מניידת אחרת, משם יצאנו לכיוון תחנת המשטרה בנצרת. שהיתי שם מספר שעות ושוחררתי בשעות הערב”.כותב הנער.

עדותו של הנער כפי שהגיעה לעורך האתר “ניוז האשטאג_ניוז”

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.