.

דמותו המעתירה והמיוחדת של היהודי, נמוך הקומה, בעל הזקן הלבן היורד על מידותיו, עיניים טובות וכפות ידיים מנחמות, איש שכולו הקשבה, פקעת של אהבת אדם, איש של אנשים. חמישים שנה לפטירת הרב אריה לוין זצ”ל, או כשמו בקרב אנשי ירושלים: ר’ אריה, אבי האסירים, חומל המצורעים, מנחם היתומים, איש התורה והיראה, ציוני בלי להניף דגלים, פטריוט יהודי, ”איש צדיק היה”, כלשונו של שמחה רז, הביוגרף הנפלא שלו, המתאר את דמותו המיוחדת בחוטים של זהב עם פניני יהלומים. דמותו המופתית של הרב אריה לוין חסרה מאוד בנוף הישראלי כיום, בורח כמו מאש מהכבוד, חי בצניעות על גבול הסגפנות, מקדים שלום לכל אדם, איש של חיבורים, של אהבה, של ביחד. גומל חסד למצורעי ישראל, מגיע לבקרם, להתפלל לבריאותם, מלטף את מי שכולם נסו על נפשם מפניהם. רב האסירים שחיזק את הרוח היהודית האיתנה של טרום המדינה, פטריוט יהודי-ישראלי-ציוני.
הסופר המוערך והביוגרף המיוחד, שמחה רז, שח לי באחת מפגישותינו כי חלומו לכתוב ספר המשך על דמותו של הרב אריה לוין זצ”ל, ובעיקר על הקשר המיוחד בינו לבין רעייתו, קשר שכולו כבוד, אהבה, קשר אמיתי שמספר את סיפור המעיין ממנו שאבו אנשי ירושלים, דתיים וחילוניים, את מי חייהם.
חמישים שנה לפטירת הרב אריה לוין, ראוי לה לכל עיר, ראוי לו לכל יישוב, דתי וחילוני, להציב דמות הוד קדומים זו בקדמת השיח.

איש צדיק, צנוע, עניו, אוהב וסנגורם של ישראל, ר’ אריה לוין היאך יהא עולם בלי ירח צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.