• 48
    Shares

יואב גלנט, כמו הר געש שהלבה נשפכת ממנו, בלי ויסות, בלי עידון, במלא עוצמתה, יורקת אש של הכפשות, אמיתות בעיני הרושף. הרמטכ”ל ושר הביטחון לשעבר בוגי יעלון, איש שמאל רחמנא לצלן, בני גנץ, רמטכ”ל בעבר, כישלון מוחלט מול החמאס, ככה זועק מעל כל במה ולתוך כל מיקרופון, מי שכמעט היה רמטכ”ל, איש ”כולנו” שחבר לליכוד ומי שהכניסו לפוליטיקה חיבק , דאג לו לסידור עבודה בממשלה ושלח את ”מקורביו”, קרי את עצמו, לקבוע כי מדובר בחתרן בלתי נלאה.
יואב גלנט נכווה ברותחים מאז אירוע הכמעט רמטכ”ל, שמר על איפוק מה, ממלכתיות מסוימת, שר שיכון לא מי יודע מה, הרזומה שלו בנושא משרדו נותר כדף חלק, כלום, נאדה, במקביל אט, אט, באופן טבעי ובשקט חתר לכיוון העשירייה הפותחת בליכוד.
מאוד עצוב לראות את אנשי הרעות, החברים לדרך הצבאית, קוראי ”האחריי”, מטילים רפש ופסולת מילולית. יואב גלנט, אפשר לחלוק, חובה לחשוב אחרת, מותר להתבטא, אלו זכויות יסוד, ברם להטיל רפש, להאשים מפקדים? רעים לנשק? מי שחלקו איתך אוהל? אכלו מאותו מסטינג? מה קרה? מה עובר עליך, איש נעים הליכות, הקצף יצא, וזה מובן, לגיטימי, אך התנפלות מהסוג הזה? האומנם בני גנץ אחראי למות הנופלים, הלוחמים שחירפו נפשם? האם בוגי יעלון, אידיאליסט, אידיאולוג, הוא סמאל בלשון השונאים? גלנט אולי תאמץ מעט מרטוריקת השתיקה של גנץ?

גלנט: מגביה עצמו על גל הכפשות של רעיו לנשק. צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.