התמונות הקשות של שוטרים וכבאים מוציאים מביתם ילדים מבוהלים, נחל איתן שוצף קוצף במרכז הכפר. מנוף ענק מוציא אשה קשישה מביתה המוצף, כוחות חילוץ מחלצים נהג העומד על רכבו הטובע.

אלו לא תמונות מבתי הבוץ והקש בעולם השלישי, אלו לא תמונות מקבטיה וסג’עיה, אלו תמונות מכפרים, ערים, ישובים במדינת ישראל של 2019. המחדל החמור בו מערכת האין תשתיות בכפרים וביישובים הערבים רשום על שם ממשלת ישראל לדורותיה, אך לא פחות מכך הוא רשום ובאותיות זוהרות על ראשי היישובים הערבים והמנהיגות הערבית ישראלית, אשר בחרה להתעסק בפלשתין ומאבקה, בעוד בוחריהם מדשדשים באין מדרכות, אין כבישים, אין תשתיות, ביש ביוב זורם, באין תאורת רחוב, באין גני משחקים, באין מרכזי תרבות.

הגשם שניתך בעוז חשף את קלונה, את חרפתה של הציבוריות הערבית-ישראלית-ממשלתית. 2019, שנת בחירות, הזדמנות פז לחולל שינוי, מהפכה ביחס לערביי ישראל. הזדמנות מצוינת לאזרחים הערבים בישראל להכריע: תשתיות, פיתוח, טיפוח או שוב התעסקות במדינת פלשתין. אגב, אפשר גם וגם, רק המינון חשוב. זה הזמן להכריע, שוב תמונות חילוץ בכפרים או שמא רנסנס לציבור זה.

כך נראה ישוב ישראלי 2019. חרפה. צילומים: דוברות כיבוי אש צפון.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.