• 48
    Shares

צריך לשפשף את העיניים חזק, ממש חזק, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, יצא לביקור רשמי, בלי שפם מודבק, פאה נוכרית ושמלת פייטים, בגלוי, עם צלמים ופמלייה, עם שטיח אדום וכבוד מלכים, לפגוש את נשיא צ’אד, המדינה המוסלמית הענקית הגובלת בלוב ובאיראן, כשהארגונים הפלשתינאים מביטים בעיניים רושפות וכלות, איך יתכן שהאיש שהיה אמור להמיט ”צונאמי מדיני” ראה א”ב (אהוד ברק) כובש מדינה מוסלמית אחרי מדינה מוסלמית, פותח את מדינת ישראל לעולם כפי שמעולם לא הייתה בקשרים גלויים עם העולם הערבי. ללא ספק מוביל לשיאים. ואיך העיתונות הישראלית ברובה מסקרת את הביקור ההיסטורי?

”העיתון של המדינה” מצניע את הידיעה בעמוד חמש בכחמישים מילים, בלי תמונות. אירוע היסטורי, בינלאומי, חשוב ביותר, פורץ דרך. אירוע שלא היה כמותו מאז ימי גולדה מאיר המנוחה. ב”מעריב” תפסו את מקומם 2 עמודים של חיננית ממשטרת האופנה, במעריב לא מוזכר כלל וכלל כי רוה”מ נמצא בצ’אד. היש חרפה מזו? ככה נראית עיתונות מגויסת, ככה נראית עיתונות ברעותה, ככה נראית עיתונות של קול אחד, דעה אחת, אמת אחת. המקלדת מתה מבושה.

נתניהו בצ’אד פורץ דרכים היסטורית עם העולם הערבי. ובתקשורת ”מתביישים” לסקר אותו. צילומים: פייסבוק

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.