• 48
    Shares

הן נשכו, שרטו, תקפו, הכו, הלמו, צרחו, גררו, השפילו את חייל צה”ל לעיני המצלמות כשהכול מתועד, מתוסרט, להורדת מורל הלוחמים והרחבת חזה המחבלים. ככה לא נראית הרתעה, ככה נראית מכבסת מילים העובדת שעות נוספות. ”איפוק זה כוח”, היגג בזמנו האיש הכוחני שגירש אלפי יהודים מביתם וקידם את תל אביב לעזה, את חיפה ללבנון ואת ישראל לאיראן.
התקשורת התמוגגה, איזה חייל מוסרי, מאופק, תוקפים אותו ללא רחם והוא מנסה להיחלץ בעור שיניו. החייל שבסך הכול הגיע לעצור מחבל צעיר, פרח חמאס שידה אבנים לעבר הלוחמים. מדובר בקצין צנחנים בדרגת סגן. דובר צה”ל הילל ושיבח את קור הרוח, איפוק ותושיית הקצין, כך לפי הודעת דובר צה”ל: ”הלוחמים השלימו את משימתם, עצרו את מיידה האבנים ויצאו מהכפר ללא נזק או נפגעים”. ללא נזק? ללא נפגעים? מהיכן דובר צה”ל שואב את האיוולת והעוול המוסרי, איך אמור לחוש חפ”ש כשהקצין מוכה ונחבל, מושפל ומבוזה. גיבור? קור רוח? איפוק? יתכן, ברם במקביל כל הנשים המעורבות, הסבתות, האמהות, הדודות חייבות היו כבר באותו ערב להיעצר, להינזף, לקבל תגובה, כדי שהחרפה, סליחה איפוק, לא יחזור.

לוחם צה”ל מותקף ומושפל. בצה”ל קוראים לזה קור רוח ואיפוק. צילום: פייסבוק

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.