• 48
    Shares

‘וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו…’ (ויקרא י”ט כ”ג). נטיעה היא התחלה של יצירה נפלאה – צמיחת עץ חדש. מדוע אם-כן מגיעה מיד ערלה שהיא כעין מכסה שעד שלא נסיר אותו – לא נוכל להנות מהפרי? ההשוואה שעולה לי בראש היא ברית-מילה. תינוק יהודי לא יוכל להיכנס לעמינו ולהניב פירות של תורה מצוות ומעשים טובים לפני שנסיר ממנו את העורלה. מדוע העיכוב הזה? כשנולדת בראשינו יצירה שאנו רוצים להגשימה זה נראה בהתחלה נפלא. אך כשמגיעים לשלב הפעולות, עולות הרבה ‘עורלות’ – הפרעות לממש את החלום. העורלה הגדולה ביותר היא ערלת הלב – יצר הרע. בלשון פשוטה: תירוצים…. אין לי זמן, אין סיכוי שאצליח ועוד. לכך נדרשת ברית-מילה של הלב: ‘ומלתם את ערלת לבבם וערפכם לא תקשו עוד’ (דברים י’ ט”ז). רק לאחר הסרת עורלה זו תצליח הנטיעה שבלב: הנטיעה שאם נרצה – אין זו אגדה. טובישבט שמח!

עודד קורן הוא סופר ילדים/נוער בהוצאת סטימצקי
בוגר ישיבת ההסדר במעלה אדומים

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.