• 48
    Shares

יהודה ביאגדה הלום קרב, 24, רץ עם סכין שלופה לעבר כוח משטרתי, השוטר ירה בו למוות, אלה העובדות, מכאן ואילך התחושות, הכאבים, הזעם, התסכול וחוסר האונים.
יהודה ביאגדה, בוגר ישיבה תיכונית, לפי עדות רבו בהספד, עלם חמודות, יודע ספר, דת ודין, התגייס לצבא לקרבי, שוחרר ומצבו הנפשי התערער, כשהתפרץ בבית ואיים לפגוע בסכין באמו, היא הזעיקה את כוחות המשטרה ודיווחה כי יהודה מצוי בסערה כשיצא עם סכין, היא לא ידעה שבכך גזרה את דינו למוות.
במשטרה טוען השוטר באמצעות עורך דינו, כי הגן על עצמו מפני חששו שמא יהודה יפגע בו ולכן ירה. במשפחה טוענים רצח בדם קר, וידוא הריגה ובתוך כל זה כמובן תחושת הקיפוח והאפליה. ”אם הוא היה לבן לא היו יורים בו”, חוזרים ואומרים בני המשפחה. יצוין כי באותה העיר, שחר ממן, אף הוא רץ עם סכין שלופה ונורה למוות, לפני כשנתיים. הוא היה לבן במונחי המוחים, לא שחור. מח”ש פתחה בחקירת נסיבות הירי, במשטרה מגבים את השוטר שחזר למחרת לתחנת המשטרה לעבודה. בעדה האתיופית התסיסה רבה, הכאב עצום, היום תכננו אלפים להגיע למחאה מול בנייני עזריאלי בתל אביב. המשפחה של יהודה דרשה לבטל את המחאה, בכל ימי ‘השבעה’ הם מבקשים להתאבל על האובדן העצום, אחרי ‘השבעה’ יש זמן למחאות. יהודה כמו שחר, נורו ע”י שוטרים שטענו להגנה עצמית. האם זה קשור לצבע העור? עם תחושות אי אפשר להתווכח, אך חייבת לקום ועדה שתיבחן את השאלות שחייבות להישאל, והן: מי טיפל ביהודה שהוכר כהלום קרב? האם להוריו היו הכלים לשאת את מצוקתו הקשה? מדוע השוטר לא ירה באוויר? בפלג גוף תחתון? האם המשפחה מוכרת לגורמי הרווחה העירוניים?

יהודה. מוות מיותר לחלוטין צילום: אלבום פרטי

שחר. הותיר שלשה ילדים ואלמנה צילום: אלבום פרטי

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.