• 48
    Shares

יתרו מביא לאיחוד המרגש את ציפורה אשת משה ‘ואת שני בניה אשר שם האחד גרשום כי אמר (משה) גר הייתי בארץ נכריה ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה’ (י”ח ג’-ד’). מדוע ‘בניה’ ולא בניהם? ולמה סדר השמות הזה? הרי תחילה הציל ה’ את משה מחרב פרעה ורק אחרי שנמלט והגיע למדיין נהיה גר בארץ נכריה! אלא שאולי אין הכוונה להצלה הראשונה? כששב משה ממדיין למצרים ה’ מבקש להמיתו בלילה במלון (ד’ כ”ד). מדוע? לא מפני שבחר מלון גרוע אלא שלא מל את אליעזר. החרב שהיתה אמורה לבוא על בנו של פרעה במכת בכורות נתהפכה על משה בשל בנו הערל, שהרי אם אינו נימול – במה הם שונים? דווקא ציפורה המדיינית זוכרת אולי מגרשום את עניין הברית. היא מלה את אליעזר ובעזרת אלהי אבי בעלה מצילה את משה מחרב פרעה העקיפה. לכן נקראו בניה – שבזכותה לא נשארו יתומים מאב. אך למעשה כולנו בניה! שהרי אם חלילה היה משה מת באותו הלילה – הרי אנו ובנינו היינו עדיין עבדים במצרים כנכתב בהגדה. שבת שלום.

עודד קורן הוא סופר ילדים/נוער בהוצאת סטימצקי. בוגר ישיבת ההסדר במעלה אדומים

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.