• 48
    Shares

הם לא רצו כותרות, לא רצו לטעת עצים, לא רצו את הפרהסיה שנכפתה עליהם, הם מוכרים ונחקקו בתודעה הישראלית כהורים של מדחת יוסף, הלוחם שנפל לפני 19 שנים בקבר יוסף. יש להם שמות, פרחה וסלמאן מבית ז’אן, וכמו עוף החול, בכל עת שמצביא אחר ראה את עצמו ראש ממשלה, מתייגים אחיו, חבריו, מפקדיו של מדחת ז”ל ומזכירים את החרפה שניתצה בעורמה את המיתוס הצה”לי, שהותירה אותו פצוע, שותת דם בקבר יוסף בשכם כשאלף פלשתינאים מבקשים לרוצחו נפש. הזמן שבו חיכו לרב המחבלים ”הידיד”, ג’יבריל רדג’וב, שיחלץ את מדחת היה זמן המוות, מדחת נפטר אחרי ארבע שעות המתנה כשבעמדת הפיקוד נמצאים הטוען לכתר רוה”מ , בני גנץ, אלוף הפיקוד יצחק איתן, ראש הממשלה ושר הביטחון היה אהוד ברק.
הארץ געשה, הפקרת חייל צה”ל אל מותו היא מנוגדת לכל קוד אתי, לכל הערבות ההדדית הצבאית, ועדת חקירה הוקמה.
מדינת ישראל העריכה מאוד את החייל המת מדחת, העניקה לו עיטורים, הנצחות, ועדת החקירה שהוקמה ואלופים בצה”ל שהצדיקו את המהלך וקבלת ההחלטות של המפקדים בשטח. ומאז, נטישת יוסף מדחת בקבר יוסף היא אבן ריחיים ואות קלון על מצחו של צה”ל שלא חילץ את חיילו.
ושוב, פרחה וסלמאן פותחים מחדש את הפצע הכואב שלעולם לא ירפא, בני גנץ התקווה החדשה לפוליטיקה אחרת, מתמודד והם שרק רצו ליהנות מבנם מדחת, מנכדיהם, מחיים פשוטים וטובים, שוב נגררים, 19 שנים אחרי, להזכיר לעולם מי היה בני גנץ, מה היה תפקידו בשרשרת הכישלונות. על אף הזעם האצור, העצום, כנגד מפקדי צה”ל דאז, הם עדיין נוטעים עצים לזכר מדחת, עדיין חיים את הרגע הנורא ההוא מלפני 19 שנים.

מדחת יוסף: ננטש. צילום: ויקיפדיה

פרחה וסלמאן, הוריו של מדחת, נוטעים עץ לזכרו. צילום: דוברות צה”ל.

בני גנץ .לא שוכחים

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.