• 48
    Shares

חתן פרס ישראל, המשורר הלאומי של העת החדשה, משורר דור הפלמ”ח, חיים גורי, הלך לבית עולמו לפני שנה בדיוק. ביום שני יתכנסו אוהביו ושוחרי שירתו לזכור את ”יפה הבלורית והתואר”, ייזכרו בגעגוע בכל מה שהולך ומשתכח. חיים גורי לא היה עמוס עוז, הוא היה גורי הניצי של ”העבודה”, מי שהקים את מפלגת ”הדרך השלישית” אך גם בערוב ימיו הצטרף למוחים בשכונת שייח ג’יאח, היה על הספקטרום הלאומי-ציוני-דמוקרטי, בעוד עוז, אף הוא איש מפלגת העבודה ”זלג” למר”צ ובעוד גורי מתווך בין המתיישבים ביהודה ושומרון לעבודה, עוז בידל אותם וחידד את ההבדלים.
כבר שנה, חיים גורי, האיש, המקטרת, הג’ינס עם החולצה בתוך המכנסיים, הכורסא הגדולה על השטיח הפרוס, הבית הצנוע, ללא מעלית, ייזכר בזכות המתנות הגדולות, כל אחת יהלום ופנינה מ”פרחי האש”, דרך מאמרים ורשימות מבית היין. כבר שנה ואי אפשר שלא לחיות את מילות ”עשוי מאותיות” שנכתב: “ודע לך שהזמן והאויבים, הרוח והימים, לא ימחקו אותך. אתה תימשך, עשוי מאותיות, זה לא מעט, זה משהו, בכל זאת יישאר ממך”.

חיים גורי: איש החיבור, התיווך בין השסעים בחברה הישראלית. צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.