• 48
    Shares

משפחת ביאדגה קמה מאבלה על בנם יקירם האהוב, יהודה, הלום קרב, תשוש נפש אשר נורה ע”י שוטר שלטענתו חש מאוים ע”י המנוח שהחזיק בסכין. בני העדה האתיופית במצב רתיחה, או שמא מצב כאוטי שיכול להוביל למציאות קשה כמו שחזינו בהפגנה האלימה בחריגותה, כשהפכו ניידת משטרה בלב תל אביב, כשהתפרעו בבריונות מול יושבי המסעדות. מחאה כן, אלימות בשום פנים ואופן לא. ולכן חייבת המשטרה הפועלת ברגישות אך גם בנחישות, ביד ברזל שלא לתת לאינטרסנטים להשתלט על המחאה הלגיטימית. הייתי מאוד שמח לעמוד שכם אל שכם עם המוחים, כדי לשרש את התחושה הנוראה שדמם של האתיופים סמיך פחות, אלא שברשתות החברתיות נכתבים דברים איומים כמו: ”לירות בשוטרים בהפגנה”, לפגוע בתחנות משטרה. בריוני מקלדת אלה היו חייבים כבר אתמול להריח ליזול בבית המעצר. אסור לאפשר לאלימות לפעול כשמבקשים לתקן עיוות לאלימות. חושך לא מגרשים בחושך, אלימות לא מגרשים באלימות.
ביום רביעי, חשוב לצאת להפגין, להזדהות, לכאוב, למחות, לתת לתחושות הקשות של חלק מבני העדה פורקן, ברם, המשטרה וזרועותיה השונים חייבים לבלום ביד פלדה מראות כמו שראינו בהפגנה האחרונה. אלימות לא מתקנים באלימות, אם יש הנהגה להפגנה זו, מה שהיה חסר מאוד בהפגנה הקודמת, במשטרה חייבים לפגוש אותם עוד היום ולהבהיר את גבולות גזרת המחאה, סגנונה והקווים האדומים שאסור לעבור. ביום רביעי, למרות החששות הקשים, למרות השנאה המועברת ברשתות החברתיות, אני אהיה שם, לצד החשים זעם, תסכול, כאב ואפליה. זו חובתי הציבורית, האישית והאנושית. לזכרו של יהודה ולמניעת היהודה הבא.

הפגנת בני העדה האתיופית שהסתיימה באלימות והפיכת ניידת משטרתית. אסור לאפשר לתמונות שכאלה לחזור. צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.