• 48
    Shares

קשרי הון-עיתון-שילטון כפי שנחשפו בפרשת אלוביץ-נתניהו, הם דבר שבשגרה, ללא מורא, בראש חוצות, נעשים חדשות לבקרים, פרגן לי ואממן אותך, פנק אותי ואהלל אותך, תן עוד פרסום ותהפוך לקיסר, מלך, נסיך, מה שרק תבחר.
גילה גמליאל יודעת על מה היא מדברת. בשנים האחרונות מתה הבושה, ההלוויה שלה נערכת בכל שבוע, לא רק המקומונים כטענת השרה גמליאל, ”אם ראש הממשלה יואשם על יחסיו עם התקשורת, כל ראשי הרשויות יהיו תחת כתבי אישום על יחסיהם עם המקומונים”.

יחסי הון-שלטון-עיתון הם הסוד הגלוי ביותר, מה שבעבר היה מוסווה, ובקריצת עין ממזרית, סמויה מעין ההמון , הפך היום לחזות הכל, רוצה ”שנשמור עליך” שלם, תן עמודי פרסום, תן מודעות, רוצה לככב בעיתון ולשתף בעשייתך המפוארת גם אם אתה כל היום רק מברבר עצמך לדעת, עוד חצי עמוד, 2 רבעים, שמינית וחצי עמוד יכולים לסלול את הדרך להפיכתו לאל, ללא מגע יד יריב!
דבריה של השרה גמליאל ראויים להתייחסות, להסדרה, אם החוק מאפשר זאת -בשמחה, אם החוק אוסר -יש לאכוף זאת. ובשולי הנאמר: מותה של העיתונות המקומית אשר נפחה את נשמתה בהפסיקה לפרסם כתבות תחקיר, לנבור, לחקור עד היסוד, הוא טרגדיה. לעיתונות המקומית יש מקום חשוב ביותר במרחב הציבורי. גם בעידן המדיה הדיגיטלית.

גילה גמליאל: חשפה את ערוות קשרי הון-שלטון-עיתון. צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.