• 48
    Shares

הוא פסע בזקיפות קומה, ניגש לעבר הכתבת דנה וייס ונשק על לחייה בעדינות, הדהים אותה, הדהים את עצמו אך ככל הנראה לא הדהים כלל וכלל את אלו שטענו כי הם מהווים תפאורה לשאיפתו הבלתי מוסתרת, להגיע לפסגה הפוליטית, כס ראש הממשלה. לצורך השגת מטרה זו, טענו כבר אז מכריו של שר החינוך נפתלי בנט, הוא התחפש לחלוטין, חבש כיפה, קידם אותה למרכז ראשו, סיגל לעצמו גינוני דת שאינם כוס התה שלו, לא העז לנשק נשים, ללחוץ ידיים, הרכין ראש בפני הרבנים, והנה, אחרי הנטישה הבוטה שלו ושל שרת המשפטים, איילת שקד בדרכם להנהגה הלאומית, השיל מעליו בנט את המסכה הראשונה בשלב זה, הנשיקה והאמירה כי הוא כבר אינו מחויב.

זו הייתה נשיקת השחרור שלו ממה שהוא רואה כבלי הדת, גדרות יהדות ההלכה, אימת הרבנים, חרדת האיחוד הלאומי, ורטט המלעיזים נגדו, מאחורי גבו, מאז שהצטרף לבית היהודי, על היותו ”דתי לרגע”, ”דתי לצורך”, פרסמו תמונותיו מתקופת הצבא ללא כיפה, וכמובן חייכו בהנאה כששמעו שרוה”מ בנימין נתניהו מתעניין באיכות הכשרות של קינוחי הרעיה, גילת.
נפתלי בנט, חופשי ומאושר, עד לתוצאה הסופית בקלפי, רק אז ידע אם צריך להוריד את הכיפה, להגדיל אותה, לעבור לנשיקות על כפות ידי רבנים או להישאר בנשיקת לחי.

נפתלי בנט, אלוקים נמצא בפרטים הקטנים

מעניין אם קיבל אישור לנשיקת דנה וייס מהרב חיים דרוקמן צילומים: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.