• 5
    Shares

בכל שנה, ימים אחדים לפני האזכרה ל 73 חיילי צה”ל שנהרגו בהתרסקות מסוקי היסעור שעשו דרכם ללבנון והחרידו את הלבבות, אני נזכר בו, באחד מהם, הצעיר לנצח, החייל שיישאר לעולם, באביב.

האסון הגדול ביותר בתולדות צה”ל

אביב גולן, עלם חמודות, היה תלמידי, בן טובים, משפחה חמה ואוהבת, חיוכו עולה לנגד עיניי, שערו המטופח כולל השביל באמצע, לחייו השופעות, ריח הבושם שפיזר על עצמו וג’ל הרבה ג’ל. בחור עם מודעות עצמית ולב אחד ענק, גדול, עצום. כזה היה אביב האהוב, סיים י”ב, התגייס לצבא, כישורי ההובלה והמנהיגות שלו מיד נחשפו על ידי מפקדיו שביקשו לצרפו למעגל המפקדים. אביב הרציני, היסודי, המשקיען, האהוב והנאהב, טיפח אהבה עם בת זוגו, אהבה למשפחה, אהבה לחיילים.

אנדרטת הזיכרון

22 שנים חלפו, עברו, מאז אותו יום מר ונמהר, 22 שנים שחרב עולמם של לאה ויוסי, ההורים האוהבים, הדואגים, העוטפים. 22 שנים מאז היום בו גדשו מאות חברים, בני משפחה בתחנות חייו השונות של אביב ז”ל, מילאו את המדשאה סביב ביתו בירדנה – בית יוסף בעמק המעיינות, ועמדו דוממים, שותקים, הלומי יגון וכאב, 22 שנים והזיכרון לא מכהה, הכאב לא מרפה והגעגוע אינסופי.
אביב, לעולם יישאר בן 24, אחיהם של אודליה, תהילה וינון. התלמיד האהוב שלי.

אביב גולן: אחד מתוך 73 חללי אסון המסוק. לעולם יישאר חייל. צילום

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.