• 1
    Share

אלופים, תתי אלופים, נושאי דרגות, פושטים מדי צה”ל, מניחים את הדרגות במגירה וממהרים לשכור שירותי יח”צ, יושבים מולו, על השולחן הקטן העגול ב”ארומה” או ”גרג” מניחים קלפים עם שמות מפלגות ועכשיו נותר רק לבחור את קלף המפלגה, בחינת הסיכונים, השינויים, הזרמת פרץ ידיעות מטעם לעיתונות, למדיה, שותלים, נוטעים, מספרים, והכל כבר היסטוריה. המערכת הפוליטית הנוכחית מכילה אוסף קצינים בכירים ביותר מדרגות תא”ל ומעלה, שני רמטכ”לים, ארבעה אלופים, ארבעה תתי אלופים ולא אמרנו מילה על דרגות האל”מ ומטה.
ואלה שמות: רמטכ”לים בני גנץ, בוגי יעלון וגבי אשכנזי שיושב על הגדר, ארבעה אלופים במיל’, אלעזר שטרן, אורנה ברביבאי, יום טוב סמייה, יואב גלנט, ארבעה תתי אלופים, מירי רגב, רפי פרץ, נחמן שי, גל הירש.

הנחת היסוד היא כי מי שמגיע לתפקידים בכירים בצה”ל, ש בו איכויות, מקצועיות וכל הערכים הטובים. ברור הוא כי מערך הסיכון בצה”ל הוא איכותי ומקצועי, הכנסת והממשלה זקוקים לאנשי איכות, כמו בכירי המערכת הצבאית. ברם נדמה כי חייבים להיות איזונים. במדינה דמוקרטית, חשוב שיהיו איזונים, קציני צבא בכמה מפלגות בהחלט לגיטימי, ריכוז אנשי צבא במפלגה אחת, מעורר מקום לדאגה. בעלי הדרגות רצויים וראויים בתרומתם לכנסת, אך המינון חייב להיות.

שני רמטכ”לים, ארבעה אלופים, ארבעה תתי אלופים ואחד מפלגתנו. צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.