כל הכבוד למשרד החינוך ולמובילים בו, אכן ראוי, נחוץ וחשוב שבבתי הספר יהיו חדרי כושר בחצרות, במקום שיהיה תור לפינת העישון או לקיוסק המתוק. ברכה תהיה בתור ליד המתח, המשקולות, מתיחת בטן וכפיפות ראש. אבל, וכאן הוא האבל, כדי שלחדרי הכושר בחצרות תהיה עדנה חשוב לעשות שני דברים לפני. הראשון, סגירת מכונות השתייה הקלה עמוסת הסוכרים והקלוריות, מכונות הממתקים והחטיפים, קיוסקים בהם מוכרים כל דבר שלא קשר לבריאות במזון. הדבר השני הוא המורות והמורים לחינוך גופני בבתי הספר. אתנצל מראש בפני המיעוט שפועל באופן המיטבי, ברם הרוב המכריע הוא מורים של: ”קחו כדורגל או כדורסל ותשחקו”, כשהמורה בזמן הזה בפינת קפה, במסרונים חשובים, או סתם משתעמם ומביט בילדים שרצים אחרי הכדור. גילוי נאות, מורה לחינוך גופני שהיה לי, היה מורה מבוגר, בראשו זרקו שערות שיבה וגוף של בן 16, שכבר בשיעור הראשון הריץ, כיפף, מתח, הזיע ובחמש וחצי הדקות האחרונות של השיעור נתן כדורסל לשחק, למי שעוד נותר כוח. הערכתי מאוד את המורה הזה אך זה היה השיעור האחרון אליו הגעתי, תש כוחי.
ונחזור למשרד החינוך. ברגע שתהיה אמירה ברורה, חד משמעית, בלי שמא, פן, אבל, ייתכן, אפשר יהיה לבצע מתיחות וכיפופים, אך אם לא יעשה לפני כן תהליך מסודר כנאמר לעיל, נמצא את יערה וגיל, דבורה ויצחק, עוברים ליד חצרות הכושר ובמקרה הטוב גם עולים על מכשירי הכושר ואחריהם רצים לאכול נקניקיה בלחמנייה עם קולה כשהם מנופפים בחיוך למורה לחינוך גופני שבדיוק פותר תשבץ של החינמון.

הצילומים באדיבות

חצרות כושר בבתי הספר, ברכה גדולה, אך יש לפעול לפני מול מורי חינוך גופני והקיוסקים

צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.