בפרשת משפטים ראינו כי אחת המטרות של השבת היא המנוחה: ‘למען ינוח שורך וחמורך ויינפש בן אמתך והגר’ (כ”ג י”ב) אם למענם – ק”ו לנו! אלא שיש הבדל בין המנוחות. בעוד ששם מדובר על מנוחה פסיבית – נופש מעמל השבוע, לנו הרגיעה נועדה להיות מצע למשהו אקטיבי – למלא את החלל בפעילות רוחנית: לימוד תורה ו’זמן איכות’ עם המשפחה, דברים שבמהלך השבוע בקושי יש לנו פנאי להם. מהגמרא בשבת (קכ”ד.) נלמדת ההלכה שאפילו כלי שמלאכתו להיתר כמו סכו”ם או מצעי המיטה – אסור לטלטל/להזיז ‘שלא לצורך כלל’. אלא שרבים נתקשו בשאלה: למה הכוונה? אם זה ‘בלי לשים לב’ – איך אפשר לצוות על כך? נראה לי שהכוונה היא: ‘שלא לצורך שבת/עונג שבת’. מותר להציע את המיטה המבולגנת מהלילה בשביל השנ”צ בשבת, אבל לא משבת למוצ”ש. לסדר את הבית? אם אתם לא ‘יקים’ וזה לא מפריע לעונג-שבת שלכם – תדחו למוצ”ש. את מנוחת השבת תנצלו לחוויות רוחניות ומשפחתיות. שבת שלום.

עודד קורן הוא סופר ילדים/נוער בהוצאת סטימצקי. בוגר ישיבת ההסדר במעלה אדומים.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.