• 48
    Shares

כשסיפרתי את הסיפור הזה לאחד מילדיי הוא חייך בזווית הפה ואמר ”סיפורי חסידים”. ואכן סיפור זה שאירע לפני ימים אחדים, בנוי מאותן תבניות של הסיפור החסידי. יהודי, אדי פורד 90, ניצול שואה מבודפסט, חי כל חייו כגוי גמור, אכל נבלות וטרפות, הקפיד לא לקיים מצווה יהודית קלה כבחמורה, וזכר רק שהוא יהודי. בערוב ימיו והוא ערירי, היגר לקנדה, אושפז בבית חולים יהודי. רב אשר הגיע מעת לעת לבקר חולים יהודים פגש בו, הם התחברו, הרב חמל על יהודי ישיש זה והכין ”משמרת שיח” ליהודי זה, אדי פורד שבוע טרם מותו, התקשר אדי לרב וביקש לשוחח עימו אישית, אדי אמר לרב כי בקשתו האחרונה היא להיקבר כיהודי עם”קדיש” ובבית העלמין היהודי. הרב הבטיח לקיים בקשתו זו. הטלפון צלצל בבית הרב בשעת בבוקר, על הקו היו מבית החולים ובישרו לו כי היהודי אדי פורד נפטר. טורונטו, 25 מעלות מתחת לאפס, שלג, קור מקפיא, הרב הבין שאפילו מניין לא יוכל להשיג ביום חורפי שכזה והקדיש , מה יהא עליו? הרב החליט לכתוב בפייסבוק בקשה מכל מי שיוכל להגיע לבית העלמין ”פרדס חיים” לקבורת ניצול השואה. שלשה אנשים השיבו שיגיעו, גם זה משהו. הרב עלה על יצועו, נושא תפילה שמחר יהיה מניין לאמירת הקדיש על אדי. השחר עלה, הרב התעטף במלבושים חמים, הניע את רכבו והגיע לבית העלמין, מרחוק ראה טורי מכוניות, והיה בטוח כי ישנה הלוויה של יהודי בעל משפחה. כשהחנה את רכבו והתקרב לקבר, נדהם לראות כמאתיים יהודים עומדים במעגל סביב קברו של אדי, כולם הגיעו לכבודו של ניצול השואה. עיני הרב דמעו מהתרגשות, היו עשרים מניינים, הרב ערך אשכבה, תפילת ”הקדיש” נאמרה, ועל קברו הוצב שמו היהודי, ובלב שלט קטן, פה נטמן אפריים בן דב ז”ל.
אם זו לא ערבות יהודית, אם זו לא אהבה יהודית, אם זו לא הרעות היסודית, אהבה, רעות וערבות מהן?

היהודים בטורונטו התגייסו למען ניצול השואה .צילום :ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.