יש ולפעמים המציאות עולה על כל דמיון, והיום, יום הפריימריז במפלגת העבודה הוא אחד מהימים האלה.

המפלגה שהייתה מפלגת השלטון שנות דור ויותר, מפלגה שמנהיגיה בנו, יצרו, סללו, הקימו את מדינת היהודים, מפלגה שראשיה הם רחובות מרכזיים בערים גדולות, נמלי תעופה, מבן גוריון דרך שרת ועד רבין,

מאשכול דרך דיין ועד גולדה, כולם היו בניה, כולם היו זיכרונותיה. ומחר? 60 אלף חברי המפלגה אמורים לצאת לקלפיות להצביע למפלגה בה היו”ר הוא אבי גבאי, אדם איכותי, אמיץ, אשר כבש בסערה את המפלגה והתיז ראשים ללא רחם, במנהיגות.

הסקרים נותנים למפלגת העבודה שישה עד שבעה מנדטים, הרשימה ארוכה, השורות צפופות, גם היום יש במפלגה אנשי איכות ראויים ביותר משלי יחימוביץ, דרך עומר בר לב ועד איציק שמולי, גם עמיר פרץ במצויינים שבמפלגה. בעבודה לא מאמינים בניסים, תשאלו את גרבוז, גם קמעות והשתטחות בשפגאט על קברי צדיקים לא יועילו.

מפלגת העבודה חיונית לדמוקרטיה הישראלית, למציאות העכשוית, אנשיה, אחרי הניפוי כפי שנעשה בליכוד, הם אנשי מעשה.

לו אני חבר מפלגת העבודה, הייתי יוצא על אף המבוכה, על אף תחושת ההחמצה להצביע עבור מי שיוכלו להצמיח את המפלגה מהמסד, לאט, לאט ובבטחה. מדינת ישראל חייבת את מפלגת העבודה בכנסת. חשוב לזכור היכן הכל התחיל.

אבי גבאי: על אף מצב הסקרים גם מנהיג בלי חיילים נשאר מנהיג. צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.