תושבת בית שאן, תקווה אבוטבול, אינה מבקשת רחמים, גם לא אמפתיה ולטיפת הרגעה. תקווה דורשת את המגיע לה בדין.

תקווה אוהבת את בית שאן, אנשיה, את החיים תרתי משמע, את התקווה במקום האהוב עליה. ברם, אל מול כל ההערכה הרבה פרסמה תקווה ברשת החברתית על התמודדותה הסיזיפית, היום יומית, הקשה ממילא.

”אני פונה בכל לשון של בקשה, ממש תחינה, סייעו לי להעצים את קולי החלש לכדי זעקה. אינני רוצה שהייאוש ינצח, יכניע אותי, לכן זה הזמן למעשים”.

תקווה , נכה 100% וב 91 אחוזי נכות בניידות, מסתובבת בכסא גלגלים ומתגוררת בקומה שלישית בבית דירות בבית שאן. 36 מדרגות אמורה לעלות, או לרדת תקווה בכל פעם.

היא כבר אחרי כל הוועדות, אחרי כל הפרוצדורות, אחרי כל הבירוקרטיה, סוף סוף אושרה לה בשל נכותה דירת קרקע, שלשה חדרים.

תקווה נמצאת בראש רשימת הממתינים לממש את זכות דירת הקרקע בשל מגבלותיה וסבלה הרב, אלא שהיא חשה כי המצב הופך מיום ליום לבלתי אפשרי ובלתי נסבל. ”כאשר אני מחפשת דירה שמתאימה למגבלותיי, אני נאלצת להידחות שוב כי אחרים מקבלים את הדירה כשהנימוק הוא: ”מצבם קשה ממצבי. אינני מודדת את הסבל והקושי, הדחייה שלי תמוהה, מקוממת ואולי גם מגמתית, אני לא מצליחה למצוא שום הסבר הגיוני. כוחותיי במאבק זה הולכים ואוזלים, הגעתי אל סף ייאוש, לבד, חלשה, תשושה מול מערכת חזקה וכוחנית”. כותבת תקווה.

תגובת משרד הבינוי והשיכון וחברת עמידר: “גברת אבוטבול מתגוררת בדיור הציבורי משנת 96 ‘ בדירת שלושה חדרים בקומה 3 בבית שאן, באוגוסט האחרון אישרו משרד הבינוי והשיכון מעבר לדירת קרקע, לאור מצבה הרפואי, הגברת אבוטבול ממוקמת שנייה בתור הממתינים. עד אשר תימצא לגברת אבוטבול דירת קבע המתאימה לזכאותה, באפשרותה להגיש בקשה לשכירות מעבר והמשרד באמצעות חברת עמידר, יעזור לאתר דירה זמנית בהתאם לסכום הסיוע לה היא זכאית. משרד הבינוי והשיכון שם לעצמו למטרה עליונה לטפל בסוגיית הדיור הציבורי, ומשקיע מאמצים ומשאבים רבים על מנת להגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי במדינת ישראל, ובכך לצמצם את משך זמן ההמתנה לדיור ציבורי”.

תקווה אבוטבול ראויה לדירת קרקע באופן מיידי. צילום: פייסבוק

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.