• 48
    Shares

ראיד רושרוש רצח, הרג, רוצץ את גולגולתה של תהילה נגר ז”ל כל מינוח שייבחר. כל רצח הוא מחריד, מזעזע וכואב, אלא שרצח זה האכזריות בביצועו והסכם הטיעון הנוראי שהמיר את ההרשעה מרצח להריגה, גרם לסערת רוחות ולא רק בקרב בני משפחת המנוחה.

זווית נוספת חסרה בסיפור כואב זה, רושרוש מהכפר מרר, כפרם של בני העדה הדרוזית, אשר כרתו ברית דמים עם מדינת היהודים.

ראינו את ”אחינו הדרוזים” בהפגנות הזעם והתסכול נגד חוק הלאום, ראינו את מנהיגיהם עולבים, צולבים, תוקפים את ראשי המדינה, שמענו את הקולות, את הזעם והכאב, היהודים בהמוניהם הגיעו להזדהות עם כאבם גם אם לא כולם הסכימו עם דרכם, סגנונם, מאבקם, אחים לחיים.

מה מדהים, מפתיע, מתסכל וכואב היה שתושבי כפר מרר, כפרו של הרוצח, ההורג, או מרוצץ האבן, מי שגרם והוביל למותה של תהילה הי”ד, לא יצאו במחאה נגד מעשה שפל זה, לא הגיעו לבית הנרצחת ההרוגה, מרוצצת הראש מהאבן, לא השפילו מבט, ביקשו סליחה, מחילה כהזדהות, לא אמרו: ”ידנו לא שפכה את הדם הזה”.
ברית דמים אמרנו? זה לא רק בצבא, זה גם בחיים, ברית חיים.

תהילה נגר הי”ד. נרצחה באכזריות בלתי נסבלת. משלחת של בני העדה, האחים לנשק לא הגיעו להביע מחאה וכאב. צילום: אלבום פרטי

1 תְגוּבָה

  1. מתן

    אחי כל מה שאתה אומר נכון. הכתבה במקומה וגם חיכיתי שמישהו יגיד את זה. יש רק בעיה אחת. הוא לא דרוזי הוא נוצרי. תשנה מדרוזי לנוצרי וכל השאר נכון.

    הגב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.