• 48
    Shares

טהונה, אחותו של א’ עדיין כואבת וסוערת עם כל המשפחה בעקבות היעדרות האח -הבן אשר לא הוצא לטיול ונעדר במשך שעות אחדות.

“בכוונתנו להגיש תלונה במשטרה על התנהלות בית הספר והגורמים האחראים עליו , אומרת האחות טהונה ומוסיפה: “א’ לא יחזור ללימודים ולבית הספר עד שנדע בוודאות שהעניין טופל ביסודיות, באחריות והדין ימוצה מול הגורמים”.

טהונה פרסמה פוסט מרגש ואנו כותבים לכם אותו במלואו:

“בן 10 נעדר בגלל רשלנות…

תחשבו על זה רגע..שהיקר לכם מכל, הלב שלכם,אהבה הטהורה שלכם האור של חייכם נמצא בסערת רגשות, פגוע, מושפל,כועס ואתם כהורים (ובני משפחה) לא מודעים לכך בכלל.

א’, בן הזקונים במשפחה, אהבת נפשנו, מי שמכיר יעיד עליו שהאישיות שלו כובשת כל אחד ואחת, נעדר מבית הספר בשעות הבוקר המוקדמות ורק בשעה 10:00 התקשר מחנך הכיתה לשאול את אימי “האם א’ בבית?”, כשאימי שואלת מה פשר השאלה שהרי היא הכינה לו ארוחת בוקר וליוותה אותו לתחנת ההסעה ולא עזבה עד אשר ראתה אותו עולה על ההסעה, ממשיך המחנך לשאול “האם לא’ יש מפתחות לבית?” כל זאת מבלי להגיע ישר לעניין .לאחר ניסיונותיה של אימי להבין את המחנך, אמר לה כי א’ לא נוכח בטיול הרגלי שהכיתה מקיימת (אימי חתמה לו על הטיול שישתתף וציידה אותו בהתאם לכך). אני אפילו לא רוצה לחשוב איך נראתה אימי או מה הרגישה עם הידיעה שהבן שלה,היקר לה מכל לא נמצא במקום בו אמור להיות, בבית הספר.

צוות החינוך של בית הספר לא יודע איפה הוא ורק לאחר שעתיים מעדכנים אותה שא’ נעדר.
אי הידיעה גרמה לה לאיבוד חושים, שיתוק מוחלט ולא ידעה מי מסביבה, פשוט לקחה את עצמה מהעבודה ללא כלום ויצאה לחפש אחריו.
כשחזרה לעצמה כעבור כמה דקות התקשרה אליי נסערת ועדכנה אותי בדבר. הילד הזה הוא כול עולמי, חיים שלי תרתי משמע, המחשבה שמשהוא עלול לקרות לו,שהוא אולי זקוק לעזרה ואין דרך ליצור קשר
ואנחנו לא שם בשבילו פשוט ריסקה לי את המחשבות, הידיים שלי רעדו מלהחזיק את הפלאפון ולהתקשר לעזרה. אמא שלי רצה, ממש רצה לכיוון תחנת המשטרה לדווח על היעדרותו של א’ וכמובן שגוללה בפני השוטר את הסיפור.

למזלה , השוטר היה קשוב ואכפתי, דאג לה מאוד כי ראה שהיא עוד שנייה מתמוטטת! חסרת אונים מאי הידיעה מה עלה בגורלו של בנה.

השוטר התקשר למחנך, והמחנך לא עונה. השוטר מכין ניידת שיטור בכדי לבצע סריקה, חיפוש באזור בו לומד א’, כל זאת ואמא שלי בוכה וקוראת בשמו של בנה, ואיך זה קרה במסגרת בית הספר?,
אחותי רות ,איך שנודע לה התקשרה למזכירות בית הספר יותר מ-10 פעמים ולא היה מענה. אני התקשרתי למחנך בשעה 10 וחצי לקבל עדכון לגבי החיפושים שהם מבצעים והמחנך אומר לי שהם לא מוצאים אותו וממשיכים לחפש, עדכנתי אותו שאימי בתחנת המשטרה ,בוכה ומתוסכלת, ‘תגידי לה שלא תדאג, נמצא אותו בע”ה’.

ביקשתי מחבר קרוב שיעזור לי בחיפושים והוא נענה במיידי, חיפשתי את א’ בדרכים, אולי הוא הולך ברגל עם התיק על הגב, לשנייה עברה בי מחשבה להיכנס לבית החולים הקרוב ולבדוק( במצבים כאלה המחשבות פשוט מוצפות לכל תרחיש אפשרי- שלא נדע). הגענו לבית, כשראיתי שהוא לא נמצא בחצר החלטתי לרדת ולחפש סביב הבניין ולבסוף מצאתי את עצמי קוראת לו בתוך הבניין עולה במדרגות לכיוון הדלת שלנו. והדלת נפתחת וא’ בדלת, וואי, חיבקתי אותו חזק ובכיתי, כל המחשבות שהיו לי נמוגו ברגע אחד כשראיתי אותו מופתע לראות אותי. כששאלתי אותו מה קרה ומדוע לא יצר קשר, א’ גולל בפניי סיפור מקומם , מטריד שיחל להסתיים בצורה_טרגית!

א’ הושאר לבד בכיתה ע”י המחנך זאת לאחר שהמחנך סירב לצרף אותו לטיול הכיתתי מסיבות לא מובנות, חשוב לציין כי המחנך לא עדכן את המנהלת או כל גורם חינוכי על כך שאלישיב נישאר לבד בכיתה וכל חבריו יצאו לטיול.

לבד, ללא השגחה או מישהו שידאג לו, יצא משער בית הספר (השומר לא נכח והשער היה פתוח), הוא מספר שהוא הגיע הביתה כשהלך ברגל מבית הספר לכיוון הבית מרחק של 4 קילומטר.
כעבור כמה דקות דופקים בדלת, אני פותחת ומולי עומדות מנהלת בית הספר ומורה שהתלוותה אליה, המנהלת נראתה מודאגת ואמרה שהן חיפשו אותו בכל אזור בית הספר והסביבה עד שהגיעו לשכונה רק שלא ידעו את הכתובת המדויקת (הכתובת מופיעה במערכת בי”ס) עד ששמעו אותי קוראת לו בשכונה.
בינתיים אמא שלי אובדת עצות ומחפשת עזרה יוצאת מתחנת המשטרה, אחותי רואה מרחוק את אימי ורצה אליה, מנסה להרגיע אותה ומחבקת אותה תוך כדי שמציפה בה את המחשבות הקיצוניות אליהן הגיע בעקבות המקרה רועדת כולה, שאולי לא תמצא אותו לעולם, שקרה לו משהו נוראי, שחטפו לה אותו. לאחר שהודעתי לה כי א’ נמצא והוא בבית, מלווה באחותי (שלא תהיה לבד שלא יקרה לה משהו) מחליטה אמא שלי לא לוותר, לוקחת מהשוטר את פרטיו בכדי לחזור אליו בהמשך לטיפול המקרה, היא פונה למחלקת חינוך בעיריית עפולה ולאחראי על מחלקת החינוך בעיר ומעלה בפניו את הסיפור של בנה ושהיא אינה מתכוונת להרפות עד אשר ימצו את הדין עם בית הספר והצוות החינוכי ובמיוחד עם מחנך הכיתה שהתייחס לא’ לא פעם, בצורה קשה רק שהפעם נחצו הקווים האדומים מבחינתה של אימי. לא עוד!
הובטח לה כי הנושא יטופל עוד היום ויעלה לדיון המתקיים היום במחלקת חינוך.
תחשבו על זה, א’ נעדר משעה 8 בבוקר עד השעה 11 בו מצאתי אותו בבית ורק בשעה 10 עדכנו את אמא שלי על היעדרותו.” תוהה טהונה

טהונה. אין למשפחה כוונה לעבור לסדר היום. צילום: פייסבוק

2 תשובות

  1. אבי

    תעשו טובה תעברו על הכתבה
    פרסמתם את השם של הילד
    וזהו עברה על החוק
    זה יעבור למשפחה במידה ולא יתוקן בהקדם

    הגב

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.