• 48
    Shares

”מנהיגי האסירים הודיעו כי הם מסירים את אחריותם מהאסירים הביטחוניים-מחבלים”. אני שומע את מגיש החדשות אומר משפט זה ולא מאמין, מחזיר לאחור את ההקלטה, ואף מילה לא השתנתה, אכן דברים אלה נאמרו אחד לאחד. אחרי ההתאוששות מההלם הראשוני התיישבתי לפרק את המשפט החריג הזה.
הכל החל כאשר שירות בתי הסוהר החל לבצע את תוכניתו של השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, אשר הורה על חסימת דרכי הקשר ומיסוך הסלולארי, למנוע כל קשר חיצוני של המחבלים עם מחבלים מחוץ עם מחבלים בבתי כלא אחרים, המהווים סכנה ממשית, כפצצה מתקתקת עד כדי ביצוע פיגועים פוטנציאליים.

ארדן :ראוי להערכה

השאלה הזועקת מעצם משפט זה היא איך יתכן שבבתי הכלא של האסירים הביטחוניים מסתובבים עשרות מכשירים סלולאריים בניגוד לחוק? איך ההפקרות הפכה לעובדה מוגמרת והולבנה בשתיקה?.

השאלה הנוספת הזועקת ממשפט מגיש החדשות היא: ממתי ”מנהיגי האסירים” בכלא, מחבלים עם תואר רב כוח, מאיימים על ריבונות של מדינה?
ממתי מחבלים הם הקובעים את סדר היום, מרעידים את המערכת? גלעד ארדן החל לבצע מהלכים ותהליכים המוכיחים משילות ועל כן הוא ראוי לכל שבח והערכה, אך חשש גדול מתגנב לליבי, האם אין זה מעט מידי ומאוחר מידי?

אסירים ביטחוניים, ממתי מחבלים הפכו למנהיגים כל יכולים בכלא? צילום: אילוסטרציה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.