• 48
    Shares

יוקר המחייה בישראל הוא מן המפורסמים, החיים בברלין נוחים יותר, תשאלו את חובבי המילקי, החיים ברומא זולים יותר, תשאלו את חובבי הירקות, החיים בפאריז מתוקים יותר, תשאלו את חובבי הקדבורי והמילקה.

החיים בישראל טובים, בכל מדד וכל פרמטר ובכל זאת בחודשים האחרונים, עד ההגעה לליל הסדר, מתבצע בכיס שלנו ”ניקיון פסח” שיטתי, מתוכנן, שהתושבים הם קרבנות הפסח שלו.

באופן קבוע אינני קורא את החשבונות בסופר, זה בגלל שאני סומך על הקופאית וגם בשל אמונתי שאדם ביסודו טוב, אגב, מי שחושש שיבדוק.

באחרונה אני חש שינוי, הסופר אותו סופר, הקופאית אותה קופאית, המוצרים אותם מוצרים, העגלה אותה עגלה, אבל כשאני נדרש לשלם אני חש בשינוי, עלייה מדודה אך שיטתית במחירי המזון.
”זו עלייה שקטה, כי היא נעשית בשקט וגם ציבור הקונים שקט, לא מגיב לעלייה של חצי שקל או תשעים אגורות” אומר לי מנהל סופר.

ואכן לראשונה מזה זמן התחלתי להציץ בחשבונות מהסופר, לא חלילה בגלל שאינני סומך על הקופאית אלא כדי לגלות איך בשקט, בשקט מוציאים ממני עוד ועוד שקלים, עם עליות מדודות, שקטות.

שתיקת ציבור הקונים חייבת להיות מופרת, זה מתחיל בחצי ש”ח וייגמר בחמישה ש”ח, ואנחנו? נמשיך לקנות, לכעוס ולהכניס את היד לכיס. בדיוק על זה סומכים בעלי רשתות המזון, המעלים ללא הצדקה את המחירים לקראת החגים.

העגלה אותה עגלה, המוצרים אותם מוצרים, המחירים עולים ועולים. צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.