• 48
    Shares

המוני בית ישראל, ילדים, נשים, זקנים וטף יתאמצו להעלות חיוכים על פניהם החרדות, ינסו לשמוח בפורים על אף הריח המשכר של הררי זרים רעננים המונחים על הקברים שנכרו בשבועות האחרונים, והם רבים.


מחר שוב נעקוב בהשתאות אחר הטלנובלה המרגשת הקרויה מגילת אסתר, נראה את הפמיניסטית הראשונה בהיסטוריה, ושתי, מוצאת להורג על ידי בעל אלים ובריון, נזדהה עם הנערה הצעירה, בת כפר קטנה ששייכת לאיזושהי אומה דחויה וסחופה, אסתר כסינדרלה מטפסת לאט אך בבטחה לרום הפסגה, רעיית המלך, ראש מעצמה החולש על 127 מדינות, נראה את מלחכי הפנכה היועצים, הלוחשים, הסריסים, חורשי המזימות והתככים, החנפנים וכמובן ההפי הנד המרגש.


ברם, ברצוני להאיר את המגילה באור יקרות של ימינו אנו, כל הצרה הנוראה הזו התרגשה על העם היהודי בגלל פרצה וסדק שאיתר יועץ המלך, המן הרשע, אשר כבר בתחילת המגילה הוא אומר למלך: ”ישנו עם אחד מפורד ומפוזר”. נקודת התורפה שבמאמר המן מובילה אותו למזימה שהוא חורש עם המלך לערך טבח עם, הרג המוני של יהודים, להרוג, להשמיד ולאבד. המן יודע שעם שאינו מאוחד, שאינו כחומה בצורה לא יכול לעמוד איתן מול חורשי רעתו והוא מנצל את השעה הרעה של העם היהודי, אלא שבהמשך, כשפסע בין מימושה של הפנטזיה לביטולה, מתעשתת המלכה הצעירה אסתר בת אביחיל, היודעת כי הכוח טמון באחדות. אסתר מזעיקה את מרדכי היהודי ומורה לו: ”לך כנס את כל היהודים”.


מול הפירוד, אחדות, אסתר, לפני שתפעל אצל המלך מבקשת לפעול לאיחוד העם בשעה קשה ואכן התוצאה המיוחלת מושגת והגזרה הנוראה בוטלה.


בימים טרופים אלה, ימים בהם זכות הציבור ניתנה לקלצ’ניקוב, ומבקשי רעתנו חוככים ידיהם בהנאה אל מול הסדקים המתרחבים בחומת האחדות של העם שלא הפסיק אף פעם להיות מסוכסך עם עצמו. נציץ לרגע במגילה ונחשוב על התרופה הפשוטה לחולי הגדול ואולי גם לנו תבוא רווחה והצלה ממקום אחר.

מגילת אסתר צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.