• 48
    Shares

בבאר שבע מבכים את מות העלומים של החייל, 19, גל קיידאן, בעלי מבכים את מות הרוח האוהבת של אחיעד אטינגר, פורים עצוב, חיים שנקטעו באיבם.

בבאר שבע כמו בעלי, לא יתחפשו הילדים, בני המשפחה, משלוחי הדמעות לא יועברו בין בתי החברים, השכנים והמשפחה, רעשני הפוליטיקאים ימשיכו לרשרש בלי משמעות, במקום משתה פורים ישבו אבלים וכואבים, דוממים ומתגעגעים בסעודת אבלים.

ארץ אל תכסי דמם, גל ואחיעד, הותירו אחים ואחות, הורים, חברה, אלמנה, 12 יתומים, סבא וסבתא, תלמידים, חברים מהצבא ומהאזרחות, מהשכונה, מהיישוב, מתנועת הנוער, יהודים שנרצחו ע”י חיה מחופשת לאדם, שטוף שנאה, שטוף איבה.

לא צחוק, לא שמחה, לא עדלאידע, לא מסכות, לא שירים וריקודים, רק געגוע אינסופי, חשופים בלי מסכות, באבלם, בחיוורונם, בכאבם וביגונם.

ובתום ”השבעה”, יחלו במשפחות אטינגר וקיידאן להתכונן לחג הפסח, ושוב ליל סדר עם כסא ריק, עם חור שנפער, עם חלל עצום. ולחשוב שהעולם נעצר יומיים לפני פורים, הגעגוע והכאב, הזיכרון שילווה את המשפחות כל חייהן.

אחיעד אטינגר וגל קאיידן צילום : אלבום פרטי

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.