עיון בשני ספריו החדשים של עמנואל בן סבו – “סוכריות החיים”, צייר סשה וייסמן, הוצאת מיטב ארגמן, 2019. וספר נוסף: “אחי”, צייר מיכאל וייסמן, הוצאת מיטב ארגמן, 2019.

עמנואל בן סבו רץ למרחקים ארוכים, וזה שנים, שהוא מעשיר את מדפי ספרות הילדים בספרים פרי עטו. אין לו עניין בספרות של הרפקתאות או סיפורי חבורות. עמנואל בן סבו כותב ספרות יפה, ולשונו העשירה מיטיבה להאיר את כשרונו לכתוב ספרוּת: בן סבו יודע את המלאכה היטב – לבנות דמויות, עלילה, לקחת אותנו בשבילי עולם בדוי, עולם מורכב שמרעיד נימים בלב. בסיפוריו מצייר בן סבו לפנינו מציאות שמשתנה, ילדים שמשתנים. מה שחשוב – לסַפר סיפור. לתת לנו לקלוט שמעבר לסיפור יש רגשות, תובנות, ערכים.

המשורר סופר הרצל חקק עם הספרים החדשים .

דרך הכתיבה של עמנואל בן סבו לאורך כל ספריו היא לשלב בין ספרות יפה לבין עולם הילדים. מבחינת בן סבו – הכוונה היא להקנות ערכים, לעצב את האישיות של הילדים, לפתוח בפניו אופקים, לפרוש עלילות שיציירו מתכּונות שונות של מציאות, של חֲברות שונות.

הייחוד של בן סבו שהוא מצייר סוגי מציאות, שאינם רק בתחום יישובים עירוניים רגילים, יש למספר תחושת ייעוד לפתוח דלת לקהלים שונים, להציג דמויות מפינות אחרות של המציאות שלנו, לחשוף בפנינו דמויות מעניינות, ילדים שלא פגשנו, ילדים שיש להן צרכים שונים. כאן נכנסים לתמונה בספריו גם ילדים, שנחשבים כגיבורים מן הפריפריה, מסמטאות צדדיות, ילדי עובדים זרים, אנשים קשי יום וסיפורם המיוחד וכו’.

בשני הספרים החדשים, שאותם באתי לסקר – אנו מוצאים עצמנו בתקופות ייחודיות: סיפורים מתקופת השואה, ספורים מן העיירה בגולה. עמנואל בן סבו יודע להאיר בדרך מרגשת נקודות מן ההיסטוריה היהודית, סיפורים שיש בהן נגיעה לערכי יהדות מיוחדים.

סוכריות של חיים – סיפור של מוות
הספר “סוכריות החיים” מתאר דמות מאד מיוחדת בעיירה גלותית: ילדים תוהים לפשר מנהג של אחד מדיירי העיירה לרכוש בכל יום שקית סוכריות בצבע אחר. עצם ההליכה של הדייר חיימקה מתוארת בכל יום בצורה צבעונית ומיוחדת, ויש תחושה של חגיגיות לכל קניית סוכריות: כף המתכת של המוכר, מקל ההליכה של חיימקה, שתמיד נשכח ביום חמישי. דווקא אז – ביום חמישי – מגיע הוא לקנות את שקית הסוכריות השקופות…ההכנה לקראת היום הקדוש צוברת תאוצה.

וכמובן – שיא העלילה: ערב שבת, תיאור שולחן השבת ורקמת הזהב, סידור השולחן, הצַלחות, הסכו”ם, דגש רב על הנרות, פמוטי הכסף הגדולים. והגיבורות המיוחדות – שקיות הסוכריות בצבעיהן השונים. מכאן סלולה דרך העלילה לרגע הגדול, לרגע המתוק של ילדי התפילה: הילדים בבית הכנסת מחכים לסוכריות בצבעים שונים, התגובות השונות: סיפורים שונים, חוויות שונות…והשאלה היא – מה מסתתר מאחורי הסוכריות?
העלילה מקבלת מפנֶה רוחני עמוק: כאשר הילד גיבור העלילה שואל את אביו, מה פשר המנהג הזה, ואנו מקבלים הצצה באמצעות הסוכריות לתקופה מרה מאד: הסיפור שמאחורי הסיפור צולל לטרגדיה, אנו מתוודעים לגורלו המר של חיימקה מחלק הסוכריות, למשפחה שהייתה לו, לילדים שאהב.

סיפור השואה המר צָף ועולה דרך באופן מפתיע דרך עלילת הסוכריות המתוקות. מסירותו של חיימקה, הניסיון שלו לתת משמעות לחייו – כל אלה מקבלים משנֶה תוקף, מעניקים לסיפור צביון רוחני ואידאי. הוסיפו לזה פרקי הווי של העיירה, התפילה, תיאור שואבי המים עם הדליים, המוכר בחנות הסוכריות ואופיו המיוחד.

הנה לנו דרך לומר לילדים, סיפור אינו חייב להתבסס על מתח ופעילויות שיש בהן תעלומה הקשורה בגילוי מעשים שליליים. כאן התגלית היא הבנת מעשיו הקסומים והמיוחדים של גיבור העלילה.

ילד נושא את אחיו על כתפיו

הספר השני של עמנואל בן סבו שיצא לאור בימים אלה נקרא ‘אחי’. הרי לנו ספר שכל כולו מסירות אין קץ גבורה פיזית ורוחנית. לפני שנים רץ להיט שבו שר הזמר ‘הוא לא כבד, הוא אחי’. חשנו דרך מילות השיר כמה גדולה השליחות הזו לשאת אח, להציל את חייו.

הספר ‘אחי’ של עמנואל בן סבו נושם וחי בתקופה אפלה: ספר זה מחזיר אותנו לסיפור של שני אחים בתקופת עליית הנאצים לשלטון, בימי האופל של מחנות המוות. הספר בנוי בצורת ‘סיפור בתוך סיפור’. העד המרכזי אברהם מספר חלק מעלילת חייו, וסקרנותו של הילד המספר מובילה להמשך הסיפור כולו. הילד מגיע עם אביו לביתו של אברהם, כדי שיספר את הסיפור של משפחתו באותם ימי תופת של השואה, את הימים במחנה המוות אושוויץ.

חיים שלווים בעיירה פולנית, קלגסים מקיפים את הבית. האב מֵבין, שחיילים נאצים הגיעו לביתו, מבקש
להציל חלק מהמשפחה. האב מבקש משני ילדיו הגדולים אברהם ויצחק לקפוץ דרך החלון ולמצוא מסתור בחוץ. אין הם מבינים את המצב החדש שנוצר, אבל האב מפגין גדלות נפש. הוא מצייד את בניו בתרמיל ובו כסף וצידה לדרך. “תברחו, ניפגש” – מבקש האב מילדיו.

מכאן מתחילה מסכת תלאות של שני הילדים – וצרור היריות שנשמע בבריחתם אינו מבשר טובות. כל זה נפרש טיפין טיפין והעלילה סוחפת את הקוראים. יש דרכים שונות בהצגת הדברים, והסיפור סופר מנקודת מבט של מספר מבוגר המעביר את סיפור חייו בדרך של וידוי לאחר שנים.

ראש העיר נצרת עילית רונן פלוט עם שלשת ציירי הספרים .סשה וייסמן ,אלכסנדרה רייזבך ומיכאל וייסמן .

פרטים נחשפים בהדרגה ובמתח עוצר נשימה – וכל זה כאשר גיבור הסיפור חוזר אל ימיו כילד בן 13.
הוא מנסה יחד אחיו המבוגר ממנו לשרוד את ימי השואה. האח יצחק, מבוגר ממנו בשנתיים. יצחק, חולה וחסר כוחות לשאת בכל התלאות והימים הקשים. האח הצעיר, יצחק, הוא מספר הסיפור בהווה, והדברים נמסרים בצורה מרתקת, הסיפור עובר אלינו מפיו של יהודי זקן ושבע ימים.
המוטו המוביל את הסיפור – הַבטחתו של יצחק לאחיו החולה לשמור עליו לאורך כל הדרך. “אנחנו לא ניפרד לעולם”, הוא נשבע.
הסיפור לוקח אותנו מתחנה אחת לשנייה, עד לרגע שבו הם נלכדים בידי חיילי אס.אס. החיים במחנה מצוירים ביד אמן, ואנו חשים צמרמורת לנוכח המצוקה, הכאב, ההשפלה, המאבק לחיים של שני הילדים. החיילים שלכדו אותם גזלו מהם את שאריות האוכל והכסף שנשארו להם. הטרגדיה הולכת ומתעצמת:
האח החולה מרגיש, שכוחותיו כלו, כוחותיו אוזלים. כך כותב עמנואל בן סבו:
“עמדנו בשער הכניסה למחנה העבודה, הצטערתי על הכסף והאוכל, אבל שמחתי שאנחנו בחיים. מעל השער היה כתוב ‘העבודה משחררת’. הגענו לאושוויץ. פתאום משום מקום ראינו בני אדם רצים, מוכים, מבוהלים, שלדים מהלכים, צעקות, ריח, ריח נורא. החזקתי באחי יצחק, עיניו התחננו: ‘אל תשכח, שהבטחת, אנחנו ביחד, לא נפרדים’…”.

המשורר והסופר בלפור חקק עם הספר “רוני שולם רוני ברוגז”
העלילה מגיע לנקודת השיא בצעדת המוות של שני האחים. אברהם, ששרד ומספר את הסיפור, נאלץ לשאת אחיו על כתפיו, בטרם יקרוס. בצעדות המוות של הנאצים לא היו רחמים: החזקים בצעדה הם אלה ששרדו, והאחרים איבדו את חייהים. אברהם שומר על אחיו. הוא מבין שאם אחיו ייפול, הנאצים יירו בו.

לא אספר את כל הסיפור, אך לפנינו סיפור של גבורה רוחנית עילאית: מסע הרואי של שני אחים. לא פלא שהרב ישראל מאיר לאו כתב לסופר, שסיפור זה מיטיב לתאר את ‘עוצמת הרוח היהודית בימי סופה”. זו אכן הדרך העמוקה להנחיל תודעת שואה, רק כך מנחילים בדרך רגשית את ההיסטוריה לדור הבא: זו הדרך להקנות של ערכים ושל סולידיות, ערבות הדדית שאין כמותה.

כשרונו הספרותי של עמנואל בן סבו לצייר מציאות ולבנות דמויות חיות שזוכות להזדהות של הילדים הקוראים, כשרון זה מלווה את ספרי בן סבו זה שנים. ראינו אותו בגדולתו גם בספריו הקודמים, ספרים שבהם תיאר ילדים במצבים מיוחדים: כך בספר “גרגורי פועל הבניין משלים מניין” . בן סבו היטיב לחשוף בפנינו מציאות לא מוכרת, כדי לחשוף רבדים אנושיים אוניברסאליים.

מציאות של מסורת ושל עובדים זרים
בספר אחר שלו “חולצה לבנה להכניס זה מכעיס” – היטיב בן סבו לתאר מסורת וחולצת שבת לבנה. הרי לנו שני קצוות כביכול: מצד אחד – הצצה לחיי גרגורי הפועל הזר, ההשתלבות התמוהה שלו במניין של בית כנסת. ומן הצד השני תיאור עולמו של ילד שמתקשה לקבל עליו את עול המסורת.
הנה לפנינו ערכים שונים שבן סבו מנסה להנחיל בספריו. עמנואל ידוע כאיש בעל השקפת עולם דתית, איש חינוך ביסודו, אבל מי שעוקב אחר כתיבתו תופס חיש מהרה, שתפיסתו אינה דידקטית במובן הצר של המילה.
עמנואל בן סבו, מחויב להשקפת עולם אוניברסאלית, והוא מנסה להוביל אותנו בדרכי נועם להזדהות ערכית, לאו דווקא בדרך של הקניית ערכים בצורה כפייתית. חשוב לו להבין את העולם מסביב, גם עולמם של אלה שנראים שונים מאתנו, כדי לאפשר לנו להפנים ערכים של אהבה וקבלת האחר, והכל בקסם רב, בדרך של סובלנות ואהבת אדם.

מצד אחד אנו מנסים לראות הילד משקיף על העולם, על האחרים, ובה בעת בן סבו מציג בפנינו עולם של ילדים לכודים בצבת של ערכים, בהצטלבות של נתונים המחייבים הבנה של מציאות מורכת: ספריו של בן סבו – מציגים בפנינו בעיות ודילמות בקשר בין ילדים לחבריהם או בין ילדיהם למשפחתם.
כך, למשל, הספר על גרגורי העובד הזר מציג דרכים לקלוט את השוני, את השונה – ובספרו השני ‘חולצה לבנה להכניס זה מכעיס’ אנו במציאות של ילד, שנקלע לתחושות מורכבות שבין מסורת לחופש.
בסיפוריו המשוקעים במציאות הישראלית, אכן מנסה בן סבו לתאר מצבים אנושיים מיוחדים, ולהאיר ערכים של אהבת אדם, הסתגלות לחיים בצוותא.

זרקור לפינות שונות של העולם

בספריו החדשים הקשורים יותר לחיי העיירה היהודית בגולה “סוכריות החיים” ו”אחי” – ביקש בן סבו לקחת אותנו לעולם שנראה רחוק מאתנו. הוא מקים בדרך קסומה את הווי העיירה היהודית, וטווה בחוטים של חסד את סיפור הגולה, השואה, פכים מחיי היהודים, שואבי המים, בית הכנסת.
המספר הצליח לבנות עולם שלם, להנחיל לנו סיפורי זיכרון שבהם אי השכחה היא ערך מקודש: חיימקה ממשיך לחלק סוכריות כדרך לזכור את ילדיו שנספו בשואה, ובסיפור השני – אברהם אינו יכול לשכוח את יצחק אחיו, את השבועה ‘לא ניפרד לעולם’.
ראינו זאת גם בספרים מוקדמים שלו. . בספריו מצליח בן סבו לבנות זרקור לפינות שונות בעולמנו: כך, לדוגמה, בספר ‘ מי עזר לאיש המוזר’ – הציג בן סבו בפנינו שלוש פריזמות להבנת נפש הילדים. כך אנו רואים כיצד נחשף גיבור הספר למצוקתו של חֲסר הבית היָשֵן במרחבים ציבוריים, ללא קיר, ללא מגן, בודד מול כל העולם. ההיתקלות מול הזר, ההתקרבות לאחר – כאן גדולתו של המספר: זו גם התפיסה העומדת בספר על גרגורי עובד הבניין, והדרך לשלב במניין היהודי – היא סוג של ניסיון לקרב בין מפלסים, בין תרבויות.
עמנואל בן סבו היה במשך שנים מנהל חינוכי בפנימיית ילדים, וניכר, כי הקריירה החינוכית משפיעה על כתיבתו, על תפיסותיו. גם בספריו הקודמים, שיצאו לפני כשנתיים ניסה בן סבו להציג תופעות חברתיות, דילֶמות בחיי ילדים. מצאנו בעלילות סיפוריו שאלות, שכמו מרחפות בשטחים האפורים, שנפרשים בין שגרה
למעוף, מֵעבר לטריטוריה המקובלת, המקובעת. לעתים, דווקא טיפול בבעיות אוניברסאליות, שמטרידות את החברה – דווקא טיפול כזה הופך ספרים לקלאסיקה. אנו מקווים, שהעלאת נושאים כה עמוקים דרך סיפור מובילה להפנמה של הסוגיות, לחיפוש דרכי פתרון. חלק מהספרים, שיש בהם מסרים חינוכים, אכן מסייעים להעלאת נושאים בדרך רגישה: זו הדרך להשפיע על החברה, על הקורה בה.
עמנואל בן סבו מחפש את נפש הילד באשר הוא. זו דרכו לקָרב לערכים נשגבים בדרך הסמויה מן העין.
כמה מילים לסיכום:
הספרים של עמנואל בן סבו מספרים על בעיות אמיתיות ומעלים בצורה רגישה משאלות כמוסות. המספר נוקט דרכים ספרותיות שונות – לעתים באמצעות ‘סיפור בתוך סיפור’ אנו מקבלים הזדמנות של המספר הבדוי ביצירה לגולל סיפור חיים. כך אנו מתוודעים בדרכים שונות למסע מרתק, לחוויות שונות. והנה זו למשל הדרך בסיפור ‘אחי’ לחשיפה מטלטלת של מסירות בין שני אחים בעולם אפל. וכך מתגלה טרגדיה קשה דרך
סיפור עוצמתי בסיפור ‘סוכריות החיים’ – סיפורו של אב שאיבד את ילדיו ומוצא דרך להמתיק את חייו בחלוקת סוכריות ליילדים.
כתיבתו העשירה של בן סבו מעידה עליו, שהיה כל חייו איש חינוך למופת, וגם בסיפורת שלו הוא מבטא זאת בדרך מרגשת ומרתקת. כשאתה קורא בספריו של עמנואל, אתה שואל את עצמך: מה שליחותו של סופר לילדים, מה המֶסר שהוא אמור להעביר . הנה נגלית לפנינו פריזמה רחבה של ערכים אנושיים, של סיפורי גבורה רוחנית.
הילדים והמבוגרים הקוראים את ספריו של עמנואל בן סבו נחשפים בקסם רב לזוויות ראייה שונות של ילדים, למניפת נושאים רחבה. מעל לכול הַקְנייה של אמת חיי, ערכי אֱנוש נשגבים: המציאות מורכבת, סיפורי החיים מורכבים, ומעל לכל חשובה רוח האדם. דרכו לנצח את מצבי המשבר, דרכו למצוא בעצמו כוחות להוכיח כמה יקר ערכו של אדם.

ובתהילים מצאנו לכך פסוק מתאים – תהלים פרק ח פסוק ה:
מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ”.”
והדברים שמשלימים משפט נשגב זה בתהלים פרק פ”ט:
“וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ”.
האדם הוא יצור מורכב, לכאורה כיצד יוכל בהיותו יצור חסר אונים להתמודד בעולם כה מלא באתגרים ובמשימות. והנה עצם היותו בצלם אלוהים – תכונה זו מאפשרת לו לצלוח משברים וקשיים. הגבורה הרוחנית היא הדלק שלנו לאזור עוז, לחשוף את התכונות הנשגבות הגנוזות בנו. סיפוריו של בן סבו אכן מעלים על נס מעשי גבורה שכאלה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.