• 48
    Shares

אי אפשר שלא לחוש בנוח אל מול התגובה הישראלית אל מול רקטת החמאס לשרון, כשעות אחדות לאחר מכן, למעלה משישים רקטות משוגרות לעוטף עזה, שדרות ואשקלון והתגובה רכה, מכלה, מצומצמת.
המציאות המוזרה, משונה, המבדילה בין דם לדם, של מדינת ישראל זועקת לשמיים, השקופים בשדרות, עוטף עזה, מזמן אינם נספרים, הם כבר התרגלו, אנחנו התרגלנו, עם ישראל התרגל, והתגובה? מינורית, מביכה, תבוסתנית, עלובה וחסרת כל תועלת.

כשרקטה משוגרת לגוש דן, רה”מ מקצר

ביקורו בארה”ב, היוניקלו מוצא מהארונות והפוליטיקאים משיאים עצות, רוחות המלחמה באופק, החטיבות מנויידות, הזעזוע בעיצומו ובשדרות ועוטף עזה מביטים תוהים, משתאים, המומים והלומי תדהמה, האם דמנו סמיך פחות מדמם של התל אביבים, הנתניינים?

קולותיהם של אנשי העוטף, הגיבורים מתחילים להישמע, אם במדינת תל אביב בטוח יותר אולי הגיע הזמן לחזור למדינת תל אביב, ואז צה”ל יגיב בעוצמה, הפוליטיקאים יאשרו מבצע של הכרעה, סיום המציאות בו דין שדרות חייב להיות כדין תושבי משמרת.

האפליה זועקת לשמיים, בעוטף עזה מביטים בתדהמה בתגובה לרקטה אחת לעבר גוש דן, אל מול אלפי רקטות לעברם.

צילומים: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.