• 48
    Shares

הלב יוצא אל משפחות הנעדרים, ברם נדמה כי יש רגעים ובהם חייבים לדייק גם את הכאב, גם את האמת.

כששמחה גולדין, אביו של הדר הי”ד אומר יום לאחר קבורתו של זכריה באומל ז”ל, שעצמותיו הובאו לקבורה אחרי 37 שנים, ”ראש הממשלה נתניהו רוצה להפוך אותנו למשפחת באומל”.

אז העובדות: ראש הממשלה, אח שכול, עושה כל שלאל ידו להשיב את הדר עם כלל הנעדרים לחיק משפחתם, בטח ובטח שהוא לא רוצה להפוך את שמחה גולדין ומשפחתו למשפחת באומל.

ואחרי שהאמירה הזו נאמרה, כי היא חייבת להיאמר, גם להורים שכולים יקרים ואהובים אין רשות להתיר את דמו של אדם אחר ובוודאי לא של ראש ממשלה, חובת כל ראש ממשלה שיבחר להמשיך לפעול, במחשכים, במסתרים, בתחבולות, להביא את הנעדרים למנוחת עולמים ולהביא מעט נחמה ומזור לנפשם המיוסרת של בני משפחתם ויקיריהם.
זו חובת הממשלה, חובת צה”ל, חובתנו, העם סומך על מנהיגיו ומפקדיו כי יעשו כל שלאל ידם לדאוג לכל חייל באשר הוא, זכריה באומל הי”ד, ממרחק 37 שנות היעדרותו הוא ההוכחה לכך.

בין זכריה באומל להדר גולדין, חובה להתחבר לכאב, אסור לטפול האשמות. צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.