“עינב שלנו נרצחה בגיל 19 רק כי ביקשה להשתחרר מהטרור והאלימות שבמערכת היחסים עם הרוצח. הוא ירה בה כדור מטווח אפס בעודה ישנה במיטתה בקיבוץ, רצח אותה בכוונה תחילה ובתכנון מראש. עינב לא זכתה לממש את חייה ואנחנו נותרנו עם פצע מדמם שלעולם לא יגליד. מעגל האלימות האכזרי, הטרור נגד נשים נמשך. עינב ז”ל, לא הייתה הקורבן הראשון ולמרבה הצער גם לא האחרון. הרוצח של עינב הוכיח שטרור נגד נשים הוא דפוס אצלו, התנהגות טובה לא מכפרת על המעשים והוא צריך להישאר בכלא ולרצות את כל התקופה” כך מוסרת לנו יעל.

בכאב יעל ממשיכה ואומרת: “דמן של נשים אינו הפקר. מי שבמהלך מחושב, מרושע, בדם קר – לקח חיי אישה, שכל פשעה, שסירבה להמשיך מערכת יחסים מתעללת ואלימה, צריך לרצות את מלוא עונשו ולא יום אחד פחות. בנוסף, אנחנו מבקשות, כי בטרם תכריע הוועדה בבקשת הרוצח להשתחרר שחרור מוקדם, היא תתן הזדמנות למשפחתה, לאמה ואחיותיה, להתייצב בפני הוועדה ולהשמיע את קולן וקולה של עינב ז”ל באופן ישיר ובלתי אמצעי ולא רק בכתב. זו הזכות הבסיסית מהליך הוגן גם לנפגעות העבירה, זה המעט שאפשר לתת למשפחה שהיקר מכל נלקח ממנה. חייהן של הנרצחות נשכחים בקלות והרוצחים זוכים להקלות וחופשות ומאסרי עולם נקצבים.”

היום ידון משפטו של הרוצח בבית המשפט המחוזי בנצרת.

דם נשים אינו הפקר! צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.