אחרי ההישג המרשים וההצלחה הכבירה של תנועת ”כחול לבן”, אשר כפסע היה בינה לבין הפיכתה למפלגת שלטון, אחרי הממלכתיות, הפאסדה של תמיכת הרעים, הביחד, הרעות, האם נחזה בתנועה המורכבת משלש תנועות וחמישה אנשים שונים בתכלית להתפרקות?

האם חרבות ישלפו? האם איש איש לדרכו, לתנועתו, לבית הטבעי שלו, מהימין של בוגי דרך השמאל של גנץ עבור בקפיטליזם של ניסנקורן, דרך מפלגת מה הציבור רוצה לשמוע של יאיר לפיד ועד לגבי אשכנזי,תחזירו אותי לקרן רש”י.

מבחנה האמיתי של תנועת ”כחול לבן” הוא מבחן היום שאחרי, האם המפלגה לא תצטרף לקואליציות הימין, בפוליטיקה הכל הרי אפשרי, תיוותר השאלה כמה זמן יוכל הדבק ”האידיאולוגי” של שנאת נתניהו להחזיק את חמשת ההפכים והקצוות הללו. באופוזיציה כידוע קר, קר מאוד, אין תפקידים דרמטיים, אין מנעמי שלטון, אין השפעה בהובלת תהליכים עמוקים, באופוזיציה קפוא והחמישייה יכולה לבחור: או ממשיכים יחדיו או איש, איש לביתו.

ובשולי הדברים אעיר שבמדינה דמוקרטית לאופוזיציה מקום של כבוד בשיח הציבורי, לאומי, חברתי, אם מפלגת ”כחול לבן” תבחר להישאר כמפלגה עם עוצמה משמעותית כמו שהיא ולא להיפרד זה מזה, הרי שמה שעשה ח”כ עופר שלח מ”יש עתיד” באופוזיציה, יכול להכפיל את עצמו ולצבור הישגים והשפעה עצומה. הכל תלוי באיחוד או בפיצול. ומישהו צריך להזכיר לחבורת גברים זו כי ישראל לפני הכל”.

חמישיית ”כחול לבן”. הילכו יחדיו או שמא איש איש לביתו, למפלגתו. צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.