בעשור האחרון התרגלנו לשמוע את קולו, כולל האקצנט הזר, של הרב יחיאל אקשטיין זצ”ל, בתשדירים לאזרחי מדינת ישראל העניים, ניצולי השואה, הקשישים, השכבות החלשות, כשהרב מבטיח להם מזון לחג, שמיכות ותנורי חימום לחורף ועוד.

הרב יחיאל אקשטיין נלקח לבית עולמו בחטף, בטרם עת, מותיר עשרות אלפי ישראלים, יהודים וערבים, מכל שדרות האוכלוסייה המומים ומודאגים.

בפסח הזה, קולו של הרב יחיאל אקשטיין לא יישמע, קולו נדם, אך רוחו, רוח הנתינה, רוח אהבת האדם, אהבת ישראל תרחף ותסייע למשפחות הרבות המשוועת לעזרה.

בתו של הרב ממשיכה במפעל חייו העצום ונותרה רק תמיהה אחת, אם רונה רמון המנוחה זכתה במותה בפרס ישראל על מפעל חיים, מדוע יגרע חלקו של הרב יחיאל אקשטיין, האבא של הנדכאים והחלכאים, ניצולי השואה והעניים?

הרב יחיאל אקשטיין זצ”ל, ראוי לפרס ישראל על מפעל חיים. צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.