• 48
    Shares

האברך נריה בן סבו במאמר מיוחד לרגל הפסח .על מהות ביאור וביעור החמץ .מיוחד ל”האשטאגניוז”

במהלך הפסח הקרוב עסקנו רבות בנקיון חלונות המנורות וכל שאר המקומות שלא אוכלים שם חמץ.

לאחר שהידרנו במצוות בל יראה ובל ימצא החמץ- הידרנו רגלנו מביעור החמץ הפנימי שבאדם. והריני מבקש לקרוא לעניין זה ״ביאור חמץ״ שכן יש לבאר היטב את עניין החמץ שנושא איתו האדם ביציאתו הפרטית ממצרים, וכן לאומה הישראלית ישנם ״חמצים״ רבים אשר אנו נושאים ביחד בעול הזה, ולא באנו לבאר מה הם ״החמצים הכלליים״, משום שנראה לי לומר כי מציאת החמץ של הפרטים הרבים יובילו לידי מציאת החמץ הכללי.

ועוד יתבאר כי ביאור החמץ הפנימי יוביל לידי הבראה פנימית. שכן עד עתה עסקנו בחיצוניות שבאדם עצמו אשר מתבטאת בנקיון הבית ונקיון הבגדים, ואלו אותם העניינים שפגשנו בפרשיות האחרונות תזריע ומצורע, אשר עוסקות בצרעות בגוף האדם ובנגעי הבית והבגד.
על כן ביאור החמץ הינו בירור, ברירה של הרע מן הטוב והוצאתו מנשמתנו, נשמת בני מלכים שכל תכונתם ומגמתם קוראת קריאת קדושה ורוממות לקראת החג הנכסף- פסח.

שכן עניינו של פסח הינו ההתחלה החדשה, שכן עם ישראל יוצא ממצרים, והם בחינת יוצאים מן המיצרים שצרו עליהם, שעיקבו אותם.

והבירור של מה הוא הסעיף הנכון לילך בו על מנת שלא ״נפסח על שתי הסעיפים״. והמצרים הינם המניע להיות החמץ- חמץ, שכן מרוב חפזונם של עם ישראל לצאת ממצרים הקמח לא תפח, וברובד העמוק- היציאה בעבר הייתה בחיפזון, זו הייתה יציאה של בחינה גלותית, של עם עבדים, בחינת יעקב- בית יעקב לכו ונלכה, בבהלה יצאו ממצרים, כעניים הבורחים מפני המיצרים.

ועתה בזמן הזה, בזמן שישראל בארצם והם השולטים(ישראל מלשון שררה- כבוד) יש לומר את דברי הנביא: ״לא בחיפזון תצאו״ שלעתיד לבוא- עכשיו, היציאה ממצרי הגלות לגדלות תיהיה לא בחפזון, עתה יש לעם ישראל זמן, קמעא קמעא לבאר את קליפות החמץ שנדבקו בעם הקודש, ולאחר ביאורם והכרה ברעתן יש לבערן, ומתוך כך יתחדשו ישראל ויהפכו מעבדי החמץ- לבני חורין אשר בניסן יגאלו. ועוד יש לומר כי עניין הביאור הוא אכן מבחינת איזו היא דרך טובה שיבור לו האדם, ועל האדם לשאול עצמו זאת ולעיין לעמקי הנפש עד שיגע לעמק השווה הוא עמק המלך- כראוי לבנו של מלכו של עולם.

וכל עניין הגעלה והליבון שתפקידם הוא להוציא החמץ הבלוע בכלים, ניתן להשליך לעניינו, כי אכן מתוך הגעלה מגיעים לידי גאולה, וכן מתוך ליבון העניינים הפנימיים שבאדם עד לכדי התזת ניצוצות- ניצוצות של קדושה שמעידים על אתחלתא דגאולה הפנימית הפרטית שבאדם שמובילה לידי התחלת הגאולה הכללית שבאומה. וכלל גדול בידינו בהלכות חמץ שכבולעו כך פולטו, על כן ישמע חכם ויוסף לקח לידע כי כדרך בליעת החמץ הפנימי שהוא העבירה, כך יפלוט אותו מתוך הפנים שלו. ובערת הרע מקרבך, כי קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך לעשותו!

ונסיים עתה בכך שמבקש הקב״ה מנח הצדיק כי יצפה את התיבה מבית ומחוץ, ויש להבין כי ה״תיבה״ הינה אותיות ״הבית״, וביקש מנח לדאוג לענייני הבתים- הבית החומרי והבית הרוחני, על כן נדע לפנות זמן גם לביאור, בירור ולבסוף ביעור הפגמים שפגם בנו החמץ הפרטי בפנימיותנו, ומתוך ההיטהרות יוציאנו לאור גדול. ויש לחזק הבית הפנימי על ידי ציפוי, שזה בכלל כלל גדול שחיזוק האמונה הוא על ידי ציפייה מתמדת לביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן.” חותם
נריה בן סבו

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.