• 48
    Shares

משפחת באומל עברה את חג החירות, הפסח, בהגדה משפחתית-לאומית עוצמתית, עכשיו אפשר לענות ל”מה נשתנה”. עתה אפשר להגיש פחות מרור, הבן, אחיהם האהוב זכריה הובא סוף סוף למנוחת עולמים.

והנה, כמחווה של רצון טוב והכרת תודה לנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו, ללא שיתוף הקבינט הביטחוני להחזיר שני אסירים, סוחר סמים אשר אמור היה להשתחרר מהכלא בעוד שלשה חודשים ואסיר שחדר לבסיס צה”ל לבצע פיגוע ואמור היה להשתחרר בעוד ארבע שנים.

והכל, כל כך צפוי, היו מי שמיד חיפשו את הרמייה, את הכזב, את הביבי הרע, וכמובן הבהירו: ”אמרנו לכם”, מולם היו פוליטיקאים לרגע שניסו ללבות את אופן קבלת ההחלטה שלא דרך הקבינט, על אף הגיבוי המוחלט שהעניק להחלטה זו היועמ”ש, דר’ אביחי מנדבליט.

גם זעמם של משפחות גולדין ושאול היה צפוי וגם מובן, לכאבם אין מחיר, ליגונם אין תכלה, לתקוותם אין גבול, הם כמו כל העם היושב בציון רוצים את בניהם אהוביהם בבית, וכאבם מובן.

ברם, האמת חייבת להיאמר, החלטת ”המתנה” שהעניק נתניהו לפוטין היא מחיר זול מאוד, ובאם יוחזרו גם יהודה כץ, צבי פלדמן, אחתום על שי של עשרים מחבלים סורים שיוחזרו למולדתם.
יש רגעים בהם ראש הממשלה חייב להכריע, להחליט, עכשיו נותר רק להתפלל שהדר ואורון יחזרו גם אם המחיר יהיה פי עשר ממחיר שובו של זכריה. גם על זה אחתום בהתרגשות.

הדר גולדין, אורון שאול, זעם המשפחות ברור, אך ראש הממשלה קיבל החלטה אמיצה ומושכלת. למען הנעצרים.

צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.