• 48
    Shares

סוף סוף, אחרי יותר מדי זמן, המון זמן, העוול הנורא, המש-פח, חוסר הצדק, העינוי והעיוות הגיעו לקיצם בהפוגה קצרה.

לורי שם טוב, פעילה אקטיביסטית כתבה את דם ליבה, את כאב מצפונה, את ייסורי תוגתה כאם שילדיה נלקחו ממנה נגד המערכת. לפי כתב האישום ובו 120 אישומים, עולה כי לורי אכן חרגה, לעיתים חרגה מאוד ולעיתים אף חרגה מאוד מאוד, מחופש הביטוי, שהפך לחופש השיסוי.

למעלה משנתיים הייתה עצורה, כן, כן, שווה לקרא זאת שוב, למעלה משנתיים ללא משפט הייתה לורי שם טוב עצורה, אסירה, ללא משפט עם משפח ענק, עם חרפה וקלון על מערכת הצדק של מדינת ישראל.
במקרה של לורי שם טוב, אין שופטים בירושלים, חד וחלק, אם אשמה היא שישפטוה, אם זכאית מחמת הספק זכוהה מחמת הספק, אם זכאית זכוהה, עינוי דין ועונש השתקה חמור כל כך זכור רק מהעוול הנורא, האלם והשתיקה של שופטי בית המשפט העליון בעת מעצר קטינות בניגוד לכל חוק ולכל דרך ומשפט בימי ההתנתקות מעזה.

לורי שם טוב נשלחה אחרי למעלה משנתיים למעצר בית, ללא אינטרנט ועוד מגבלות. מפרשת שם טוב עולות תובנות מכאיבות. התעללות ועינוי הדין של המערכת המשפטית האמורה להגן על החלש וגם על העבריין, גמישה להחריד. מעצר ההשתקה מטרתו אחת, לסמן לאקטיביסטים את גבולות השיח והביטוי מול הממסד, המערכת.

חופש הביטוחי הוא סלקטיבי, חופש השיסוי הוא גמיש, אין שוויון בפני החוק, האבסורד הוא כי גם תועמד לדין לורי שם טוב, גזר הדין שינתן בעניינה יהיה הרבה הרבה פחות משנתיים ומשהו שכבר ריצתה, מי שילם על עינוי הדין והעוול הנורא?

לורי שם טוב. היום הצליחו להשתיק אותה ואת האקטיביסטים האחרים? צילום: אילוסטרציה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.