• 48
    Shares

הכל מתוקתק, הכל מאורגן חוץ מהמוות שבא בחטף ויוצר לפני ואחרי.

שש בבוקר, חיילים יורדים מהאוטובוס, פחיות בלו בידיהם, מיישרים את המדים, משאית עם פרחים אישיים, משאית נוספת עם שקיות קרח קפואות ובקבוקי מים אישיים, מקררי קרטיבים לצנן את המים, שולחנות עם כיפות שחורות, מדבקות דם המכבים ורס”ר שמצעיד בשש בבוקר את החיילים בשמאל ימין ומפר את שלוות בית העלמין.

ירום הגיע ראשון לבית העלמין הצבאי, להתייחד עם אחיו, ברוח מההמולה, מכניס את יום הזיכרון בשעות הדממה, בין האתמול למחר, הספיק כבר לשטוף את המצבה, ליישר את דגלון צה”ל עם הסרט השחור, לייצב את אגרטל השיש הסורר ולשבת על כסא מתקפל שהביא, מעשן סיגריה, מביט באחיו ושואף לקרבו. ברגע אחד הופרה השלווה, אוטובוס החיילים הגיע ראשון, כחמישים חיילים עם נשקיהם ירדו ממנו בעצלתיים, עייפים, משמר הכבוד. עוד מעט יחלו החזרות על הדשא הישר והריחני. מבעוד מועד נשתלו פרחים באדום מסביב לבימת הנאומים, לפיד התמיד והסטנד עליו ינאמו הנכבדים ולצידו מערום הזרים. אחרי החיילים הגיעו פורקי מקררי הארטיקים עם מאות בקבוקי המים האישיים מסודרים כבמצע בפיאנג יונג. בכניסה הוצבו שולחנות עם כיפות שחורות גדולות, עם מדבקות של דם המכבים ו ‘יזכור’. פקק בכניסה לבית העלמין הצבאי, משאית נוספת מגיעה, נהגה ממהר, אין לו זמן הוא צריך להגיע עוד לעיר הסמוכה. ארגזי פרחים אישיים הורדו במהירות. הזרים מונחים על כל הקברים, לצד הדגלון, שלשה חיילים מפזרים כסאות קטנים ליד המצבות, ירום מביט בהם, מדליק סיגריה נוספת, מתפעל מהסדר המופתי, מהארגון ובליבו חולפת מחשבה, לו רק היו מאורגנים עם ההגנה על חיי אחיו, לו רק לפני מות ולא אחרי מות ומשאית הפרחים צפרה לחיילים ששתו עוד פחית בלו, עשנו סיגריה ובחנו מקרוב את כיפות הקטיפה השחורות.כיפות שחורות ודם המכבים

כיפות שחורות ודם המכבים צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.