המשוררת המיוחדת, הצנועה, הנחבאת אל הכלים, ששיריה היו כצורי על ליבם, לכאב האדם, לתחבושת על חבורות המציאות, נוקבת, חודרת, מלטפת, אוחזת ומתייסרת, זלדה.

זלדה הייתה מאצילות עולם התורה והמוסר, מקפידה על ההלכה באופן מעורר התפעלות, בת למשפחת לובביץ, יוצרת שספרה הראשון יצא לאור רק שהגיעה לגיל 53 ובעידודו של אישה האהוב.
המשוררת המופלאה, המאירה, המזהירה, המצליפה בשוט של אהבה, נפטרה לפני 35 שנים והותירה לעולם היצירה שירים שהפכו לנכסי תרבות.

סיפור אהבתה העצומה לאישה, היה למודל של אהבת אמת, כבוד והערכה. זלדה לא הותירה ילדים בעולם אך ספריה המרגשים, הנקראים עד היום הם הם פרי נפשה, פרי רוחה, פרי בטנה, פרי אהבתה.
זלדה לא ישבה בבתי קפה, לא לגמה מהטיפה ההיא, לא התערבה בברנז’ה, בבוהמה, הסתגרה בביתה וכתבה את דם ליבה בקסת של זהב טבול בדיו של אהבה.
35 שנים בלי זלדה מישק ובסקי, המחנכת, הרעיה, המשוררת, אכן ”לכ איש יש שם שנתן לו אלוקים ונתנו לו אביו ואמו”.

זלדה, משוררת של חסד ותורה, כחרדית פרצה את תקרת הזכוכית. צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.