• 48
    Shares

הם חיו זה לצד זה, ספק יהודי, יותר נוצרי ויהודי על ההלכה במותם רווח להם.

ההלכה היהודית כשכלי הקודש שלה מוכנים, מסוגלת להיות נדיה קומנצ’י, גמישה, מלהטטת על גבול הקסמים. ואכן בעקבות בעיות הלכתיות נוצרו מהומות, תחושות תסכול, זעם, כאב והשפלה כשחלל צה”ל ספק יהודי, אשר עלה לארץ מכוח חוק השבות אך לא מכוח ההלכה, אביו יהודי ואמו גויה למשל, נטמן שלא בבית הקברות צבאי. צה”ל הבין כמו רבניו כי מי שטוב להילחם לצידי טוב גם להיקבר לידי. וכך נוצרה מציאות של ספק יהודים בבית העלמין הצבאי, עם רווח לא בולט המפריד ושיבוא כבר שלום על ישראל.

בחלקה הצבאית החדשה נטמנו זה לצד זה 2 חיילים עולים מחבר העמים, בתחילה נדמה היה כי הם פתחו שורה חדשה בחלקה חדשה, חודשים אחדים לאחר מכן נפל חלל צה”ל נוסף, ואכן הוא נקבר באותה שורה אך עם מרווח של קבר אחד. בירור קצר העלה כי שני החללים הראשונים אינם מוגדרים כיהודים על פי ההלכה, היות ואמם אינה יהודיה והם לא עברו גיור כהלכה ולכן נדרש לעשות הבדלה גם אם סמויה מעט מהעין ולטמון את חלל צה”ל היהודי במרחק מצבה מהשניים וכך אכן נעשה. מורכבות זאת נולדה כשלב פסחוב, חלל צה”ל מבית שאן, אשר בשל ספק ביהדותו, לא נטמן בבית העלמין הצבאי עם חבריו, הדבר עורר סערה, זעם ותסכול, ראשי הצבא נדרשו לסוגיה, רבנים ישבו על המדוכה, חישבו איך לרבע מעגל, איך לאפשר להלכה להשתנות, איך ליצור מינימום פגיעה בהלכה במינימום פגיעה בלוחם ומקסימום תחושת שותפות גורל גם בקבר הצבאי. ואכן בשנים האחרונות מתקיימים 2 תהליכים, הראשון גיור מהיר יותר במסגרת הצבאית והשני גמישות הלכתית וקבורה משותפת עם מגבלת המרווח.
בחייהם ובמותם, סוגיות החיים והמתים ובעיקר על במותיך חלל, במותיך יחדיו, בלי הבדל, כמעט.

בית העלמין הצבאי, החול יזכור.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.