• 48
    Shares

באירוע מורשת קרב גולל עטר, תושב הגלבוע, בהתרגשות את שירותו הצבאי כקצין בחטיבת גולני במלחמת לבנון הראשונה. בדבריו הדגיש את חובת הנצחת הנופלים.

יו”ר קרן קימת לישראל, דניאל עטר, השתתף ביום ראשון השבוע בערב מורשת קרב בעיר כרמיאל, שהתקיים לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי האיבה ולקראת יום העצמאות ה-71 למדינה.

באירוע השתתפו ראש העיר כרמיאל, משה קונינסקי, ראש העיר לשעבר עדי אלדר, משפחות שכולות, לוחמים ותושבים. באירוע ריתק יו”ר קק”ל דניאל עטר, סגן אלוף במיל’, בן מושב דבורה שבמועצה האזורית הגלבוע, את הנוכחים באולם כשסיפר בהתרגשות גדולה על מאבקו לשרת בחיל קרבי, על המסלול שעבר ב’גולני’ עד שהפך למפקד פלוגת החוד בגדוד 13 של החטיבה ועל הקרבות בהן השתתף במלחמת לבנון הראשונה, אחד מהם היה הקרב בכפר סיל, אחד הקרבות הקשים במלחמה. בהמשך סיפר עטר על פציעתו באחד הקרבות בביירות ועל השיקום הארוך שעבר, שנמשך כשלוש שנים.

במורשת הקרב המרתקת והמרגשת של עטר הוא נתן מקום נכבד ביותר לחבריו שנפלו בקרבות בלבנון ולכאב שהוא נושא בליבו כבר 37 שנים. עטר ציין בפני הנוכחים את חשיבות ההנצחה וסיפר שאחד ההחלטות הראשונות שקיבל כיו”ר קק”ל היה להקים מפעל הנצחה ליחידות צה”ל.

“פלוגת החוד שעליה פיקדתי בלבנון הפכה למשפחה ובכל שנה אנחנו נפגשים בל”ג בעומר. לפני המפגש שציין 30 שנה למלחמה גלינו שרבים מחברינו שנפלו בלבנון כלל לא הונצחו. לכן הקמנו בגלבוע אנדרטה ובמהלך העיסוק בהקמתה הבנתי את עוצמת ההנצחה”, סיפר עטר והוסיף: “לעם שלנו יש חוב מוסרי וגדול למשפחות השכולות. כי אין אוכלוסיה במדינה שאנחנו חייבים לה יותר כמו המשפחות השכולות. הן אלה שנושאות את הכאב שעה אחרי שעה, יום אחרי יום. אנחנו לא צריכים את ימי הזיכרון כדי להבין את המשמעות של סולידריות חברתית ולהישאר עם אחד מלוכד. אם לא נהיה ביחד אין שום סיכוי שנשרוד במזרח התיכון המטורף הזה. בזכות המשפחות השכולות, שאני מקווה שהם מספיק חזקים כדי לאחוז בחיים, יש לנו זכות וחובה לשרוד במדינה הזו ולהתפלל שלא יהיו עוד מלחמות, קרבות ועימותים ושנזכה לשלום”.

צילום: מערך ההסברה של קק”ל

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.