באופיי אינני שמח לאיד בכישלון אחרים, בבחינת ”בנפול אויבך אל תשמח”. אבל הפעם, ואני ממש מיצר על כך, יש בליבי שמחה קטנה, שמחונת, פיצי.

האירוויזיון שהיו אמורים להגיע אליו, עשרות אלפים מרחבי אירופה, גרם לבעלי בתים, בעלי מוניות, בעלי שווארמויות, בעלי פלאפליות, בעלי מלונות, לעטות עליהם תחפושת חזיר, תאב, מלא תשוקה, רעב, הבושה החווירה אל מול אפם האדום.

הצחנה מחמדנותם החווירה אל מול סירחון הרובצים בסחי ובמיאוס.
האירופאים שראו את המראות, שמעו את הקולות, בחרו הפעם לראות את האירוויזיון מכורסת הטלוויזיה, ולחסוך אלפי יורו להזדמנויות אחרות.

ההצבעה ברגליים של האורחים מחו”ל, היא אות קלון על מצחם של המבקשים להתעשר שלא כדין המוסר, של החמדנים, של רודפי הבצע, כל אלו שיצרו מצג אמיתי שכדי להגיע לארץ צריך למכור כליה, ריאה וקרנית עין ימין, חייבים חשבון נפש.

אל מול החמדנות עמדה קבוצה, לא מאורגנת, של הישראלי היפה, שהציעה מגורים ללא תמורה , לשמש כמורה דרך בשמחה, להזמין לארוחות במחיר סביר, אלו הישראלים היפים, להם הכבוד והערכה. ועכשיו, אחרי שמחיר הכרטיסים ירד מתחת לחצי המחיר הראשוני, אחרי שבתי המלון ”חתכו” מחירים, אחרי שבעלי השווארמיות נשארו עם יותר מידי עמודי שווארמה, בואו נתחבר לאירוע ההסברה המשמעותי ביותר בשנה האחרונה, למען ולטובת מדינת ישראל. אירווזיון שמח.


האירופאים בחרו להישאר בבית, החזירות של חלק מהחמדנים הבריח אותם.
צילום: ויקיפדיה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם.